פגישת אליהו ועבדיהו - אריכות דברים מול קיצור דברים

מאת: חגי הופר

משלי י19: "ברב דברים לא יחדל פשע וחשך שפתיו משכיל"
משלי כט11: "כל רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה"
קהלת ה1: "אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים".
אלה רק חלק מהפסוקים בתנ"ך שממליצים להמעיט בדיבור (הפסוק השלישי אמנם מדבר מנדרים, אך אפשר להרחיב את משמעותו).
והנה, דוגמא לאריכות לשון, שנענית בקיצור לשון רבה אנו מוצאים בסיפור פגישת אליהו עם עבדיהו, לפני פגישתו עם אחאב:

מלכים א' יח':
ז וַיְהִי עֹבַדְיָהוּ בַּדֶּרֶךְ, וְהִנֵּה אֵלִיָּהוּ לִקְרָאתוֹ; וַיַּכִּרֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו, וַיֹּאמֶר, הַאַתָּה זֶה אֲדֹנִי אֵלִיָּהוּ. ח וַיֹּאמֶר לוֹ, אָנִי; לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ, הִנֵּה אֵלִיָּהוּ. ט וַיֹּאמֶר, מֶה חָטָאתִי: כִּי-אַתָּה נֹתֵן אֶת-עַבְדְּךָ, בְּיַד-אַחְאָב--לַהֲמִיתֵנִי. י חַי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אִם-יֶשׁ-גּוֹי וּמַמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא-שָׁלַח אֲדֹנִי שָׁם לְבַקֶּשְׁךָ, וְאָמְרוּ, אָיִן; וְהִשְׁבִּיעַ אֶת-הַמַּמְלָכָה וְאֶת-הַגּוֹי, כִּי לֹא יִמְצָאֶכָּה. יא וְעַתָּה, אַתָּה אֹמֵר: לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ, הִנֵּה אֵלִיָּהוּ. יב וְהָיָה אֲנִי אֵלֵךְ מֵאִתָּךְ, וְרוּחַ יְהוָה יִשָּׂאֲךָ עַל אֲשֶׁר לֹא-אֵדָע, וּבָאתִי לְהַגִּיד לְאַחְאָב וְלֹא יִמְצָאֲךָ, וַהֲרָגָנִי; וְעַבְדְּךָ יָרֵא אֶת-יְהוָה, מִנְּעֻרָי. יג הֲלֹא-הֻגַּד לַאדֹנִי, אֵת אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי, בַּהֲרֹג אִיזֶבֶל, אֵת נְבִיאֵי יְהוָה; וָאַחְבִּא מִנְּבִיאֵי יְהוָה מֵאָה אִישׁ, חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה, וָאֲכַלְכְּלֵם, לֶחֶם וָמָיִם. יד וְעַתָּה אַתָּה אֹמֵר, לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ הִנֵּה אֵלִיָּהוּ; וַהֲרָגָנִי. {ס}
טו וַיֹּאמֶר, אֵלִיָּהוּ, חַי יְהוָה צְבָאוֹת, אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו: כִּי הַיּוֹם, אֵרָאֶה אֵלָיו.

אפשר לשים לב לאירוניה הדקה של הנאמר כאן, אריכות הלשון מעידה על פאניקה ולא על תבונה וכל הפירוט הרב לא היה נחוץ ואכן הוא נענה בחדות ובביטחון.
דבר דומה אנו מוצאים בפגישת אליהו עם אלישע, ששם רק זרק לו את אדרתו ולפנייתו ענה: "לך שוב, כי מה עשיתי לך?". ואולם אלישע מתלווה אליו מרצונו.
ועוד אריכות לשון שלא מעידה על תבונת הדברים אנו מוצאים בעצת חושי הארכי לאבשלום הארוכה והרעה, אף כי במתכוון, לעומת עצת אחיתופל הטובה והקצרה.
גם התנ"ך בדרך כלל תומך בסגנונו בקיצור הלשון.