דמשק אליעזר - דמשק אלישע - דמשק גיחזי

קוד: דמשק אליעזר - דמשק אלישע - דמשק גיחזי בתנ"ך

סוג: פירוש

מאת: מטמוניות למשפחות סופרים (schriber @ 012.net.il)

אל:

חז"ל דרשו את הביטוי הקשה "דמשק אליעזר" כנוטריקון: ד-משק - דולה ומשקה מתורתו של רבו לאחרים (יומא כח/ב).

בתנ"ך כתוב "דמשק" גם בהקשר לאליהו הנביא ומשרתו אלישע, וגם בהקשר לאלישע הנביא ונערו גיחזי, לכן יש מן העניין להשוות ביניהם.

"דמשק"

אברהם / אליעזר

פעמיים "דמשק", פעם ראשונה מדובר באליעזר שמפיץ את תורת רבו לחניכים וילידי בית, ופעם שניה מדובר באליעזר שעתיד לרשת את רבו הערירי.

(ברא' יד יד) וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן: (טו) וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק :

(נדרים לב/א) שמנה עשר ושלש מאות אמר רב אמי בר אבא אליעזר כנגד כולם איכא דאמרי אליעזר הוא דחושבניה הכי הוי

(ברא' טו ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲ-דֹנָי י-הוה מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי

וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר :

(יומא כח/ב)   הוא דמשק אליעזר אמר רבי אלעזר שדולה ומשקה מתורתו של רבו לאחרים

אליהו / אלישע

הקב"ה ציווה את אליהו למשוח שלושה אנשים, ושראשית דרכו תהיה ל"דמשק". אליהו הבין "דמשק" כנוטריקון דולה-משקה, ולכן שם ראשית דרכו לאלישע (ולא לחזאל) [1], כי הוא דלה מים והשקה את ידיו במעמד שעל הר הכרמל!

אלישע היסס ופסח בין להיות "דמשק" לאליהו או (גם) "אשקה" לאביו ואמו. אבל אחרי שנרמז ע"י דברי אליהו, חרך את כל עברו האיכרי והמיר את "אביו" ב"אבי אבי" אליהו.

אלישע אכן היה למפיץ תורת אליהו "אביו" ויורש דרכו ומעמדו.

(מ"א יט טו) וַיֹּאמֶר י-הוה אֵלָיו לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק וּבָאתָ וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם:   (טז) וְאֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ: (יט) וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט וְהוּא חֹרֵשׁ שְׁנֵים עָשָׂר צְמָדִים לְפָנָיו וְהוּא בִּשְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיַּעֲבֹר אֵלִיָּהוּ אֵלָיו וַיַּשְׁלֵךְ אַדַּרְתּוֹ אֵלָיו:

(כ) וַיַּעֲזֹב אֶת הַבָּקָר וַיָּרָץ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אֶשֳּׁקָה נָּא לְאָבִי וּלְאִמִּי וְאֵלְכָה אַחֲרֶיךָ וַיֹּאמֶר לוֹ לֵךְ שׁוּב כִּי מֶה עָשִׂיתִי לָךְ: (כא) וַיָּשָׁב מֵאַחֲרָיו וַיִּקַּח אֶת צֶמֶד הַבָּקָר וַיִּזְבָּחֵהוּ וּבִכְלִי הַבָּקָר בִּשְּׁלָם הַבָּשָׂר וַיִּתֵּן לָעָם וַיֹּאכֵלוּ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וַיְשָׁרְתֵהוּ:

(תנא דברי אליהו ה) וילך משם וימצא את אלישע בן שפט והוא חורש שנים עשר צמדים וגו' ויעבור אליהו אליו וישלך אדרתו אליו וגו' מיד הניח אלישע את כל אשר לו וירץ אחריו שנאמר ויעזוב את הבקר וירץ אחרי אליהו ויאמר אשקה נא לאבי ולאמי ואלכה אחריך וגו' מיד הפקיד אלישע את כל אשר לו וזרע כל השדה מלח שנאמר וישב מאחריו ויקח את צמד הבקר ויזבחהו וגו'

(מ"ב ג יא) וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט הַאֵין פֹּה נָבִיא לַי-הוה וְנִדְרְשָׁה אֶת י-הוה מֵאוֹתוֹ וַיַּעַן אֶחָד מֵעַבְדֵי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר פֹּה אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט אֲשֶׁר יָצַק מַיִם עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ:

(תנא דבי אליהו רבה יז) אליהו שתים עשרה אבנים וגו'. ויבנה את האבנים מזבח בשם ה' ויעש תעלה כבית סאתים זרע סביב למזבח וגו'. ואמר לתלמידים שלו מלאו ארבעים כדים מים ויצקו על העולה ועל העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו וילכו המים סביב למזבח וגם את התעלה מלא מים (שם) וכי תעלה על דעתך שמשנים עשר כדים של מים נתמלא כל המקום מים, אינו כן אלא כשאמר להם לתלמידים שלו מי שיש לו מים יבוא ויצוק על ידי א"ל אלישע תלמידו יש לי מים בכדי א"ל אליהו בא וצק על ידי מיד היה בא אלישע ויצוק על ידיו ויצאו מהן עשר מעינות עד שנתמלא כל המקום מים שנאמר (שם ב ג) ויאמר פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו

אלישע / גיחזי

אלישע בא ל"דמשק", להחזיר אליו את גיחזי אליו, לאחר שדחה אותו בשתי ידיו. הבנה זו מתבססת על הנוטריקון של "דמשק" – דולה משקה כנ"ל [2].

גיחזי לא היה "דמשק" לאלישע אדונו בזמן היותו "נערו", וסרב לבקשת אלישע לשוב ולהיות נערו "דמשק".

(מ"ב ח ה) וַיְהִי הוּא מְסַפֵּר לַמֶּלֶךְ אֵת אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת הַמֵּת וְהִנֵּה הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת בְּנָהּ צֹעֶקֶת אֶל הַמֶּלֶךְ עַל בֵּיתָהּ וְעַל שָׂדָהּ וַיֹּאמֶר גֵּחֲזִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ זֹאת הָאִשָּׁה וְזֶה בְּנָהּ אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֱלִישָׁע:

(ז) וַיָּבֹא אֱלִישָׁע דַּמֶּשֶׂק וּבֶן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם חֹלֶה וַיֻּגַּד לוֹ לֵאמֹר בָּא אִישׁ הָאֱלֹהִים עַד הֵנָּה:

(ח) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל חֲזָהאֵל קַח בְּיָדְךָ מִנְחָה וְלֵךְ לִקְרַאת אִישׁ הָאֱלֹהִים וְדָרַשְׁתָּ אֶת י-הוה מֵאוֹתוֹ לֵאמֹר הַאֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה:

(סוטה מז/א) אמר רבי יוחנן זה גחזי ושלשת בניו וילך אלישע דמשק למה הלך אמר רבי יוחנן שהלך להחזירו לגחזי בתשובה ולא חזר אמר לו חזור בך אמר לו כך מקובלני ממך כל מי שחטא והחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה

(ירו' סנה' נב/ב) גיחזי אדם גבור בתורה היה אלא שהיו בו שלשה דברים עין צרה ופרוץ בערוה ולא היה מודה בתחיית המתים. עין צרה בשעה שהיה אלישע יתיב בתינוייה הוה גיחזי יתיב ליה על תרעא ותלמידייא יחמיין ליה ואמרין גיחזי לא עאל ואנן עלון והוה תנייו מתאמר ובר נש לא מיתהני כלום. כיון שנתרחק מה כתיב תמן ויאמרו בני הנביאים אל אלישע הנה נא וגו' המקום אשר אנחנו יושבים שם לפניך צר ממנו לא אסחין אוכלוסייא דתלמידייא דהוון תמן.

"חניך – משרת - נער"

אגב "דמשק" המשולש הנ"ל, יש מן העניין לדייק את השוני בין יחסי רב / תלמיד או יותר נכון נביא / בני-נביאים הנ"ל.

אליעזר היה חניך של אברהם [3].

אלישע היה משרת של אליהו.

גיחזי היה נער של אלישע. אחרי הכשלון עם גיחזי, כל "נערי" אלישע היו גם "משרתיו".

"חניך" פרושו הדדיות, הרב רוצה ללמד והחניך רוצה ללמוד.

"משרת" פרושו שהרב לא רוצה ללמד, והמשרת רוצה ללמוד.

"נער" פרושו שהרב רוצה ללמד, והנער לא רוצה ללמוד.

עפ"י הנ"ל, "נער משרת " [4] הרי הוא "חניך", אלא שחניך הוא בשנות הנעורים של חייו, ו"נער משרת" בכל שנות חייו.

א) אברהם (אבינו) הנביא וחניכו אליעזר

אליעזר מוזכר בשמו רק פעם אחת בתורה ונרמז פעמיים.

העליה ההדרגתית של אליעזר בולטת מאליה. מחניך התעלה ל"בן משק ביתי", והמשיך ל-עבד זקן בית אברהם המושל בכל אשר לאדונו.

(ברא' יד יד) וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן:

(ברא' טו ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲ-דֹנָי י-הוה מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי

וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר :

(ברא' כד ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי:

(יומא כח/ב)   אליעזר עבד אברהם זקן ויושב בישיבה היה שנאמר ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו אמר רבי אלעזר שמושל בתורת רבו

ב) אליהו הנביא ומשרתו אלישע

אלישע בן שפט התעלה לדרגתו בזכות שהיה בבחינת עגל הרוצה לינוק למרות שהפרה לא רוצה להיניק. למד ע"י שירות ושימוש ולא ע"י לימוד פה. חז"ל הדגישו זאת בשני מקומות.

  (מ"א יט כא) וַיָּשָׁב מֵאַחֲרָיו וַיִּקַּח אֶת צֶמֶד הַבָּקָר וַיִּזְבָּחֵהוּ וּבִכְלִי הַבָּקָר בִּשְּׁלָם הַבָּשָׂר וַיִּתֵּן לָעָם וַיֹּאכֵלוּ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וַיְשָׁרְתֵהוּ:

(תנא דבי אליהו רבה ה) ויקם וילך אחרי אליהו וישרתהו. וילמד ממנו לא נאמר אלא וישרתהו מכאן אמרו גדולה שמושה של תורה יותר מלימודה

(מ"ב ג יא) וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט הַאֵין פֹּה נָבִיא לַי-הוה וְנִדְרְשָׁה אֶת י-הוה מֵאוֹתוֹ וַיַּעַן אֶחָד מֵעַבְדֵי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר פֹּה אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט אֲשֶׁר יָצַק מַיִם עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ:

(מדרש שמואל ח) רבי חלבו בשם דבי רבי שילא, כתיב, (מלכים ב ג) פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו וגו'. אפילו היה מבקש מים לפניו היה נותן לו. מאי טעמיה, אשר למד תורה מאליהו, אין כתיב כאן. אלא, אשר יצק מים וגו'. מלמד שאפילו היה מבקש מים היה נותן לו.

ג) אלישע הנביא ונערו גיחזי

ה"נערות" של גיחזי מודגשת, כאשר הוא מכתיר את המלך בתואר "אדוני", ולאלישע רבו הוא קורא בשמו...

(מ"ב ד יב) וַיֹּאמֶר אֶל גֵּיחֲזִי נַעֲרוֹ קְרָא לַשּׁוּנַמִּית הַזֹּאת וַיִּקְרָא לָהּ וַתַּעֲמֹד לְפָנָיו:

(כה) וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הַר הַכַּרְמֶל וַיְהִי כִּרְאוֹת אִישׁ הָאֱלֹהִים אֹתָהּ מִנֶּגֶד וַיֹּאמֶר אֶל גֵּיחֲזִי נַעֲרוֹ הִנֵּה הַשּׁוּנַמִּית הַלָּז:

(מ"ב ה כ) וַיֹּאמֶר גֵּיחֲזִי נַעַר אֱלִישָׁע אִישׁ הָאֱלֹהִים הִנֵּה חָשַׂךְ אֲדֹנִי אֵת נַעֲמָן הָאֲרמִּי הַזֶּה מִקַּחַת מִיָּדוֹ אֵת אֲשֶׁר הֵבִיא חַי י-הוה כִּי אִם רַצְתִּי אַחֲרָיו וְלָקַחְתִּי מֵאִתּוֹ מְאוּמָה:

(מ"ב ח ד) וְהַמֶּלֶךְ מְדַבֵּר אֶל גֵחֲזִי נַעַר אִישׁ הָאֱלֹהִים לֵאמֹר סַפְּרָה נָּא לִי אֵת כָּל הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלִישָׁע: (ה) וַיְהִי הוּא מְסַפֵּר לַמֶּלֶךְ אֵת אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת הַמֵּת וְהִנֵּה הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת בְּנָהּ צֹעֶקֶת אֶל הַמֶּלֶךְ עַל בֵּיתָהּ וְעַל שָׂדָהּ וַיֹּאמֶר גֵּחֲזִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ זֹאת הָאִשָּׁה וְזֶה בְּנָהּ אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֱלִישָׁע:

ד) נערי-משרתי אלישע הנביא

1. במופת ה"סיר" וה"ביכורים".

2. במופת מכת הסנוורים של גדודי ארם.

3. כינוי יחודי: "הנער נער הנביא" של השליח (עפ"י חז"ל – יונה הנביא) למשוח את יהוא.

(מ"ב ד לח) וֶאֱלִישָׁע שָׁב הַגִּלְגָּלָה וְהָרָעָב בָּאָרֶץ וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יֹשְׁבִים לְפָנָיו וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ שְׁפֹת הַסִּיר הַגְּדוֹלָה וּבַשֵּׁל נָזִיד לִבְנֵי הַנְּבִיאִים:

(מג) וַיֹּאמֶר מְשָׁרְתוֹ מָה אֶתֵּן זֶה לִפְנֵי מֵאָה אִישׁ וַיֹּאמֶר תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ כִּי כֹה אָמַר י-הוה אָכוֹל וְהוֹתֵר:

(מ"ב ו טו) וַיַּשְׁכֵּם מְשָׁרֵת אִישׁ הָאֱלֹהִים לָקוּם וַיֵּצֵא וְהִנֵּה חַיִל סוֹבֵב אֶת הָעִיר וְסוּס וָרָכֶב וַיֹּאמֶר נַעֲרוֹ אֵלָיו אֲהָהּ אֲדֹנִי אֵיכָה נַעֲשֶׂה:

(מ"ב ט א) וֶאֱלִישָׁע הַנָּבִיא קָרָא לְאַחַד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים וַיֹּאמֶר לוֹ חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְקַח פַּךְ הַשֶּׁמֶן הַזֶּה בְּיָדֶךָ וְלֵךְ רָמֹת גִּלְעָד:

(ד) וַיֵּלֶךְ הַנַּעַר הַנַּעַר הַנָּבִיא רָמֹת גִּלְעָד:

[3]   אברהם אבינו היה נביא: (ברא' כ ז) וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי מוֹת תָּמוּת אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ:

[4]   יהושע היה "נער משרת" של משה רבו, שמואל היה "נער משרת" של עלי רבו.