קוד: מלכים ב ה - סיכום על הפרק בתנ"ך
סוג: תוכן2
מאת: לי
אל:
מפתיחת הסיפור ("ונעמן..."), ניתן להבין כי שר צבאו של מלך ארם הוא הגיבור הראשי בסיפור. מסופר עליו שהוא אדם מכובד שנוחל הצלחות לטובת ארם בשדה הקרב.
מאזכור מחלת הצרעת שלו נרמז כי בכך יעסוק הסיפור. מצורעים בד"כ מנודים מהחברה בגלל מחלתם המידבקת ומעבירים את ימיהם בבידוד מהחברה.
מהמשפט "כי בו נתן ה' תשועה לארם" אנו למדים שהשפעתו של ה' היא אוניברסלית, והוא מנהל את ההיסטוריה העולמית.
פס' 3- 7:
בניגוד לנעמן, המתואר כ"איש גדול", השבויה הישראלית נקראת "נערה קטנה". יש כאן מעין לעג סמוי לנעמן הנוכרי - מה שהוא לא יודע, יודעת נערה ישראלית קטנה: בישראל יש נביא היכול לרפא את מחלתו.
הנערה היא גיבורה משנית שתפקידה לקדם את העלילה ולהאיר את נעמן באור מגוחך.
נעמן מקבל את דברי הנערה: הוא פונה אל מלכו ומבקש ממנו רשות לצאת לישראל. מלך ארם שולח איגרת למלך ישראל, וכמו כן זהב ומתנות רבות, ובלשון תקיפה דורש ממנו לרפא את נעמן. יש לשים לב שהאיגרת נשלחת אל המלך ולא אל אלישע, אולי כיוון שאין זה לכבוד המלך הארמי להתעסק עם נביא "מפשוטי העם".
לאחר שמלך ישראל קורא את האיגרת הוא קורע את בגדיו – הוא יודע שאין ביכולתו לרפא את הצרעת, כיוון שהוא איננו האל, ולכן הוא חושב שמטרתו של מלך ארם היא למצוא תואנה לצאת למלחמה נגדו ("כי מתאנה הוא לי").
פס' 8- 14:
בניגוד לחרדה שאחזה במלך ישראל, מפגין אלישע ביטחון מוחלט. הוא מבקש להביא אליו את נעמן, שמגלה יוהרה רבה: הוא מגיע אל ביתו של אלישע "בסוסו וברכבו" ומצפה שאלישע יגלה כלפיו כבוד ויצא אליו. אלישע לא מתרגש מנוכחותו ושולח אליו שליח, המסביר לו שכדי להירפא עליו לטבול במימי הירדן שבע פעמים.
נעמן מתרגז מאוד על אלישע מכמה סיבות: ראשית, כי לא יצא וחלק לו כבוד. שנית, נעמן ציפה כי אלישע יצא וייגע במקום הפצע, תוך הכרזת שמו של ה', והפצע יירפא מיד. שלישית, נעמן משוכנע שמימי נהרות ארם הגדולים טובים בהרבה ממימי הירדן הקטן, ולמה לו לטבול דווקא שם?
עבדי נעמן, שגם הם דמויות משנה, משכנעים את נעמן לעשות כדברי הנביא: הרי לו היה אומר לך לעשות דבר גדול היית עושה זאת, על אחת כמה וכמה דבר של מה בכך. נעמן נעתר להפצרות עבדיו (שוב, בדומה לנערה הקטנה, העבד חכם מהאדון), טובל 7 פעמים בירדן ונרפא לחלוטין: "ובשרו כבשר נער קטן, ויטהר".
·מודגשת העובדה שאנשים במעמד הרם עומדים חסרי אונים בפני בעיה שלפשוטי העם קל מאוד לפתור.
·בניגוד לציפיות, דווקא עבדי נעמן הארמיים מכירים היטב את אלישע וכוחותיו, ומשכנעים את נעמן לעשות כדבריו. בזכותם מתבצע הנס ונעמן מכיר ביכולותיו של ה'. המחבר מבקש להדגיש שהאמונה בה' נפוצה גם מחוץ לגבולות ישראל.
פס' 15- 19:
נעמן חוזר אל אלישע עם כל פמלייתו. הוא מבין כי ריפויו הוא מעשי ידי ה' ומכריז על אמונתו הבלעדית בו (שאין כמוהו בכל הארץ). נעמן מציע לאלישע מתנות, אבל אלישע מסרב בתוקף. הוא רוצה שנעמן יישאר באמונה כי ריפוי הוא מעשה אלוהי, ולא מעשה מאגי שמבצע הנביא כדי לקחת ממנו כסף.
נעמן מבין שאלישע נחוש בדעתו, ועל כן הוא מבקש ממנו רשות לקחת אדמה מארץ ישראל כדי לבנות באמצעותה מזבח לה' בלבד בארם. בנוסף הוא מבקש מאלישע לסלוח לו מראש על כך שכאשר ילך עם מלך ארם אל מקדשו של האל רימון הוא ייאלץ להשתחוות לאל זה, למרות שכבר אינו מאמין בו, כדי לא לפגוע במלך. אלישע לא משיב ישירות לבקשותיו אלא אומר לו "לך לשלום”. יש המפרשים זאת כהסכמה שבשתיקה.
פס' 20- 27:
כאשר גיחזי, משרתו של אלישע, מבין כי אלישע לא לקח מנעמן תמורה לריפויו, נעורה בו תאוות בצע. הוא רודף אחרי נעמן בתקווה לקבל חלק מהמתנות שיועדו לאלישע. נעמן חולק כבוד לגיחזי, משתחווה לו ומברכו לשלום. גיחזי משקר וטוען שנשלח ע"י אלישע לקחת ככר כסף ושתי חליפות בגדים עבור שני בני נביאים עניים. הוא מעניק לו שני ככרות ושתי חליפות ושולח את משרתיו לעזור לגיחזי לשאת את המשא. כאשר גיחזי מתקרב לעירו הוא מחביא את השלל באחד הבתים.
אלישע שואל את גיחזי שאלה רטורית: "מאין גיחזי?", אבל גיחזי לא מקבל על עצמו אחריות על מעשהו ומשקר לאדוניו. אלישע, אשר ראה בעיני רוחו את אשר עשה גיחזי, מעניש אותו בעונש של מידה כנגד מידה ומעביר אליו, ולבניו אחריו (גמול לדורות), את צרעת נעמן.
חומרת העונש מוסברת בכך שגיחזי פגע הן בשמו של ה' והן בשמו של אלישע: הוא נשמע בשם ה' (פס' 20), משקר לנעמן בשם אלישע, ועלול היה להפריע לנביא במשימתו להפוך את האמונה בה' לאוניברסלית. אלישע מבקש ללמד אותו אפוא שכאשר נעשית עבודת קודש שמטרתה להפיץ את האמונה באל בקרב עמי העולם, אין זה זמן להתעסק בכסף ורכוש.
סיפור זה נועד להעביר מסר דתי – להפיץ את המידע על כוחו וייחודיותו של ה' בעולם.