מאת: חגי הופר
אל: hagaihof @ gmail.com
נכתב ב: 00:57:33 18.07.2013, כתוספת/תגובה ל: מלכים ב כד
למה חרב בית המקדש הראשון?
כולם מכירים את הגמרא הזו:
בתלמוד הבבלי, [יומא דף ט עמוד ב], מצאנו: "מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני שלשה דברים שהיו בו: עבודה זרה, וגלוי עריות, ושפיכות דמים. ... אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם. ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות: עבודה זרה, גלוי עריות, ושפיכות דמים".
ואולם, פחות מכירים גמרא נוספת המעלה סברות נוספות:
המעיין בתלמוד הבבלי מסכת שבת דף קיט עמוד ב, יגלה שלחורבן ירושלים היו יותר מסיבה אחת:
"אמר אביי: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחללו בה את השבת"
"אמר רבי אבהו: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו קריאת שמע שחרית וערבית".
"אמר רב המנונא: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן".
"אמר עולא: לא חרבה ירושלים אלא מפני שלא היה להם בושת פנים זה מזה".
"אמר רבי יצחק: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו קטן וגדול".
"אמר רב עמרם בריה דרבי שמעון בר אבא אמר רבי שמעון בר אבא אמר רבי חנינא: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה".
"אמר רבי יהודה: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים".
(לדברי הילקוט שמעוני דברי הימים ב רמז תתרפה: "אמר רבי יהודה לא חרבה ירושלים אלא שבזו את *התורה* ות"ח).
אמר רבא: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה". (סוטה דף מח עמוד א: "משחרב בהמ"ק - בטל השמיר, ונופת צופים, ופסקו אנשי אמנה מישראל").
לדברי הבבלי ביומא, בבית שני היו עוסקין בתורה, אך לדברי האבות דרבי נתן (נוסחא ב פרק ה ד"ה שמעון הצדיק): "לא חרבה ירושלים אלא בעון בטול תורה".
לדברי הגמ' בבבא מציעא דף ל עמוד ב: "אמר רבי יוחנן: לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה. - שהעמידו דיניהם על דין תורה, ולא עבדו לפנים משורת הדין".
אך לדברי המדרש תנחומא פרשת שופטים סימן א (ילקוט שמעוני דברי הימים ב רמז תתרפה): "לא חרבה ירושלים אלא על קלקול הדין".
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=4&topic_id=1027247&forum_id=1364&upd=1
כל המדרשים כמדומני הולכים בעקבות תוכחות הנביאים (במקרה הטוב. על קריאת שמע – זה לא מופיע בשום מקום!).
ואולם, ראוי גם לומר מה התנ"ך אומר בנידון בפשטות גלויה:
מלכים ב כד3: "אך על פי ה' היתה ביהודה להסיר מעל פניו בחטאת מנשה ככל אשר עשה".
ובמקום אחר כללי יותר:
ויקרא כו34: "אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה".