קוד: ישעיהו א בעברית מדוברת בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: איתמר כהן
אל:
תגובה ל: ישעיהו א שנכתבה ב18:23:29 27.06.2005
גוי חוטא, עם כבד עון
א,ב שמעו שמים והאזיני ארץ, כי יהוה דבר: בנים גדלתי ורוממתי, והם פשעו בי. א,ג ידע שור קנהו, וחמור אבוס (מקום מאכל הבהמה) בעליו; ישראל לא ידע, עמי לא התבונן. א,ד הוי גוי חטא, עם כבד עון--זרע רשעים, בנים משחיתים; עזבו את-יהוה, הכעיסו את-קדוש ישראל--נסוגו אחור.
ארצכם שממה, עריכם שרפות אש
א,ה באיזה אבר עוד אפשר להכות אתכם, כאשר תוסיפו לחטוא; והרי כל-ראש חולה, וכל-לבב דוה וכואב. א,ו מכף-רגל ועד-ראש אין-בו דבר שלם, פצע וחבורה ומכה לחה; הפצעים לא נסחטו, ולא חבשום בתחבושת, ולא רככום בשמן. א,ז ארצכם שממה, עריכם שרפות אש; אדמתכם, לנגדכם זרים אכלים אתה, ושממה, כמהפכת ארץ שאנשים אויבים הפכוה והחריבוה. א,ח ונותרה בת-ציון, כסכה בכרם; כסוכת לינה לשומר בשדה קישואים, כעיר נצורה. א,ט לולי יהוה צבאות, הותיר לנו שריד מועט--כסדם היינו, לעמרה דמינו. {פ}
ידיכם דמים מלאו
א,י שמעו דבר-יהוה, קציני סדם; האזינו תורת אלהינו, עם עמרה. א,יא למה-לי רב-זבחיכם יאמר יהוה, שבעתי עלות אילים וחלב בהמות מפוטמות; ודם פרים וכבשים ותישים, לא חפצתי. א,יב כי תבאו, לראות לפני--מי-בקש זאת מכם, רמס חצרי. א,יג לא תוסיפו, הביא מנחת-שקר--קטרת תועבה היא, לי; בראש חדש ושבת שבהם אתם מתכנסים לאספה, לא-אוכל לסבול חטא ורשע עם אספה חגיגית. א,יד חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי, היו עלי לטרח; נלאיתי, נשא. א,טו ובפרשכם כפיכם בתפילה, אעלים עיני מכם--גם כי-תרבו תפלה, אינני שמע: ידיכם, דמי עשוקים מלאו.
הסירו רע מעלליכם
א,טז רחצו, הזכו--הסירו רע מעלליכם, מנגד עיני: חדלו, הרע. א,יז למדו להטיב את מעשיכם, דרשו משפט, חזקו עשוק ונגזל; שפטו יתום, ריבו אלמנה. {ס}
אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו
א,יח לכו-נא ונתווכח, יאמר יהוה; אפילו אם-יהיו חטאיכם כשנים (צבע אדום- מסמל את החטא) כשלג ילבינו, אם-יאדימו כתולע כצמר יהיו. א,יט אם-תסכימו לחזור בתשובה, ושמעתם--טוב הארץ, תאכלו. א,כ ואם-תסרבו, ותמרו את פי--חרב האויב תאכל אתכם, כי פי יהוה דבר. {פ}
שריך סוררים וחברי גנבים
א,כא איכה היתה לזונה, קריה נאמנה; שהיתה מלאה משפט צדק, צדק שכן בה--ועתה מרצחים. א,כב כספך, היה לפסולת של מתכת; יינך, מעורב במים. א,כג שריך סרים מן הדרך הטובה, וחברי גנבים--כלו אהב שחד, ורדף תשלומי שחד; יתום לא ישפטו, וריב אלמנה לא-יבוא אליהם. {ס}
ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה
א,כד לכן, נאם האדון יהוה צבאות--אביר, ישראל (ה' גבור ישראל): הוי כאשר אמצא נחמה בעונש שאטיל על צרי, ואנקמה מאויבי. א,כה ואשיבה ידי עליך, ואצרף כבבור (מין מלח לכביסה) סיגיך; ואסירה, את כל-הפסולת הנבדלת מהכסף. א,כו ואשיבה שפטיך כבראשנה, ויעציך כבתחלה; אחרי-כן, יקרא לך עיר הצדק--קריה, נאמנה. א,כז ציון, בזכות משפט צדק תפדה; ושביה, בצדקה. א,כח ושבר יבוא על הפושעים והחטאים, יחדו; ועזבי יהוה, יכלו. א,כט כי יבשו, מעצי האלות ששמשו להם לעבו"ז אשר חמדתם; ותחפרו—מהגנות שבהם העמידו אלילים, אשר בחרתם. א,ל כי תהיו, כאלה שעליה נובלים; וכגינה, אשר-מים אין לה. א,לא והיה האליל שנעשה מעץ חזק לחוטי פסולת הננערים ונופלים מהפשתן, והאומן שלו לניצוץ; ובערו שניהם יחדו, ואין מכבה. {פ}