קוד: ישעיהו ה בעברית מדוברת בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: איתמר כהן
אל:
תגובה ל: ישעיהו ה שנכתבה ב18:17:54 27.06.2005
הוי מגיעי בית בבית
ה,ח הוי, הרוכשים בית אחר בית ושדה אחר שדה בסמוך לנחלתם, ומרחיבים את גבולם עד שאין מקום לעניים, וכי חושבים אתם שתישארו לבדכם בקרב הארץ. ה,ט באזני שמעתי את קול, יהוה צבאות: אם-לא בתים רבים, לשמה יהיו--גדלים וטובים, מאין יושב. ה,י כי בעתיד קללה תבוא על הארץ, ומקום שחורשים אותו עשרת צמדי-כרם (צמד כרם הוא שטח שצמד בקר חורש ביום אחד, והכוונה לשטח מאוד גדול), יעשו, בת אחת (מידת לח, איפה, כ-40 ליטר); ומקום הראוי לגדל חמר (10 איפות), יעשה איפה. {ס}
הוי משכימי בבקר שכר ירדפו
ה,יא הוי משכימי בבקר, שכר ירדפו; מאחרים בערב, יין ידליקם. ה,יב והיה כנור ונבל, תף וחליל ויין--משתיהם; ואת פעל יהוה לא יביטו, ומעשה ידיו לא ראו. ה,יג לכן יגלה עמי, מבלי-שירגיש באסון; ונכבדיו ימותו ברעב, והמונו יבש בצמא. ה,יד לכן, הרחיבה שאול נפשה, ופערה פיה, בלי-גבול; וירדו לשאול נכבדי ירושלים והמונה ושאונה, והעליזים שבעיר. ה,טו וישח אדם, וישפל-איש; ועיני גבהים, תשפלנה. ה,טז ויגבה יהוה צבאות, במשפט; והאל הקדוש, יתקדש בדין הצדק שיעשה. ה,יז ורעו כבשים בערים החרבות, כמו שהם רועים במקום המרעה שלהם; ובארמונות החרבים של העשירים, כבשים יאכלו. {ס}
הוי משכי העון בחבלי השוא
ה,יח הוי הנגררים אחרי החטא בחבלי שקר; ומושכים את החטא בכוח כמו בחבלים עבים שמושכים בהם את העגלה. ה,יט האמרים בלעג כלפי הנביאים, ימהר יחישה מעשהו--למען נראה; ותקרב ותבואה, עצת קדוש ישראל--ונדעה. {פ}
ה,כ הוי האמרים לרע טוב, ולטוב רע: שמים חשך לאור ואור לחשך, שמים מר למתוק ומתוק למר. {ס}
ה,כא הוי, חכמים בעיניהם; ובעיני עצמם הם נבנים. {ס}
ה,כב הוי, גבורים לשתות יין; ואנשי-חיל, למזוג שכר. ה,כג מצדיקי רשע, עקב שחד; וצדקת צדיקים, יסירו ממנו. {פ}
על כן חרה אף ה' בעמו
ה,כד לכן כשם שהאש אוכלת את הקש, וחציר יבש בלהבה יחלש ויכלה, שרשם כרקבון יהיה, ופרחם כאבק יעלה: כי מאסו, את תורת יהוה צבאות, ואת אמרת קדוש-ישראל, בזו. ה,כה על-כן חרה אף-יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו, וירגזו ההרים, ותהי נבלתם כסחי, כרפש, כדבר מאוס, בקרב חוצות; בכל-זאת לא-שב אפו, ועוד ידו נטויה.
ונשא נס לגוים מרחוק
ה,כו ויזמין את הגוים מרחוק, ויזמינהו (כאילו) בשריקה שיבוא אליו מקצה הארץ; והנה מהרה, קל יבוא. ה,כז אין-עיף ואין-כושל בו, לא ינום ולא יישן; ולא נפתח חגורת מתניו, ולא נתק שרוך נעליו (יהיה ערוך ומסודר, ולא יצטרך להתעכב בדרך). ה,כח אשר חציו חדים, וכל-קשתתיו מתוחות לירות בהם; פרסות סוסיו כצור (חזקות וקשות) נחשבו, וגלגליו מהירים כרוח סופה. ה,כט שאגה לו, כלביא; ישאג ככפירים וינהם ויאחז טרף, וישא את טרפו אל מאורתו ואין מציל. ה,ל וינהם עליו ביום ההוא, כנהמת-ים; ומי שיביט אז אל ארץ יהודה יראה בה חושך וצרה, ואור חשך בגלל הערפל שעליה. {פ}