קוד: ישעיהו ח בעברית מדוברת בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: איתמר כהן
אל:
תגובה ל: ישעיהו ח שנכתבה ב23:11:23 29.06.2005
יען כי מאס העם הזה את מי השילח
ח,ה ויסף יהוה, דבר אלי עוד לאמר. ח,ו יען, כי מאס העם הזה, את ממלכת יהודה האוהבת שלום ומנוחה, והיא (ממלכת יהודה) כמו מי השלח ההלכים לאט; והם שמחים על רצין, ובן-רמליהו. ח,ז לכן הנה אדני מעלה עליהם את-מי הנהר הרבים הזורמים בעצמה --את-מלך אשור, ואת-כל-גודלו; והוא ישטוף את הנחלים הקטנים המשתפכים אל תוכו, והלך, על-כל-גדותיו (שפתיו). ח,ח וחלף ביהודה שטף ועבר, עד-צואר יגיע (הכוונה לירושלים); והיו כנפיו הנטויות והפרושות (גדודי חילותיו), מלא רחב-ארצך, אבל לבסוף יושיענו ה' ממנו כי עמנו אל. {ס}
עצו עצה ותפר
ח,ט הריעו עמים למלחמה, אבל דעו לכם שלבסוף אתם תשברו; והאזינו, כל מרחקי-ארץ לפקודת הגיוס, וחגרו עצמכם למלחמה על יהודה, אבל דעו לכם שלבסוף אתם תשברו. ח,י עצו עצה, ולבסוף היא תתבטל; דברו דבר ולא יקום, כי עמנו אל. {ס}
את ה' צבאות תקדישו והוא מוראכם
ח,יא כי כה אמר יהוה אלי בנבואה; והזהירני שלא אלך בדרך העם-הזה. וכך ציוני ה' לומר. ח,יב אל תראו את הקשר שבין ארם ואפרים, כברית שתתקים לאורך ימים, כפי שחושב העם הזה; ואל תיראו ואל תפחדו, ממי שהעם הזה ירא ממנו. ח,יג את-יהוה צבאות, אתו תקדישו; והוא מוראכם, והוא פחדכם (מפניו עליכם לפחד). ח,יד והיה ה' למחסה ולמקלט למאמינים בו; ולאבן נגף ולסלע מכשול, לאלה שלא מאמינים בו, שני בתי ישראל יהודה וישראל; ויהיה ה' לפח ולמוקש--ליושב, ירושלם. ח,טו וכשלו בם, רבים; ונפלו ונשברו, ונוקשו במוקש, ונלכדו בפח. {פ}
צור תעודה חתום תורה בלמודי
ח,טז הנביא אומר לעצמו: עתה עלי לצרור את התעודה (הנבואה) כשהיא כתובה על מגילה ולחתום אותה; ועלי להחדיר את התורה בלבב תלמידי, למען יספרו אותה לדורות הבאים. ח,יז וחכיתי, ליהוה, המסתיר פניו, מבית יעקב; וקויתי-לו. ח,יח הנה אנכי, והילדים אשר נתן-לי יהוה, לאתות ולמופתים, בישראל--מעם יהוה צבאות, השכן בהר ציון. {ס}
ח,יט וכי-יאמרו אליכם, דרשו אל-האבות ואל-הידענים, המצפצפים, והמהגים: הלוא כל עם פונה אל אלהיו, ואיך יתכן כי יבקשו עזרה מאת המתים בשביל החיים. ח,כ נשבע אני בתורה ובתעודה (הנבואה); שכך הם יאמרו (דרשו אל האבות), ודבר זה אין-לו שחר (דבר חשוך, חסר-טעם).
ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה
ח,כא ועבר בארץ איש קשה יום ורעב; והיה כי-ירעב והתקצף, וקלל במלכו ובאלהיו--ופנה למעלה. ח,כב ואל-ארץ, יביט; והנה צרה וחשכה אפלה וצרה, ולאפלה נהדף. ח,כג כי המציק שיציק לה איננו עיף; כעת מלך אשור שהכה בראשונה הכה מעט, והוא הכה בארץ זבלון וארץ נפתלי; והמלך האחרון שיכה (שלמנאסר) יכה בחוזקה, והוא יכה בדרך הים (דרך העוברת אצל ים כנרת) ובעבר הירדן, ויכה את גליל הגוים (הגליל העליון).