קוד: ישעיהו יג בעברית מדוברת בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: איתמר כהן
אל:
תגובה ל: ישעיהו יג שנכתבה ב23:16:09 29.06.2005
על הר נשפה שאו נס
יג,ב על הר-גבוה ונישא שאו-נס, הרימו קול לחיילי מדי; הניפו יד (רמזו בתנועות ידים), ויבאו אל בתי נכבדי בבל ושריה. יג,ג אני צויתי לגיבורים שהקדשתי למלחמה זו; גם קראתי לגיבורים הנכונים לבצע חרון אפי, השמחים לכוח גאותי.
ה' מפקד צבא מלחמה
יג,ד קול המון בהרים, דמות עם-רב; קול שאון, ממלכות גוים נאספים--יהוה צבאות, מפקד צבא מלחמה. יג,ה באים מארץ מרחק, מקצה השמים; יהוה ו-הצבאות, העולים לחבל ולכלות זעמו בבבל. {ס}
הילילו כי קרוב יום ה'
יג,ו הילילו, כי קרוב יום יהוה; כמו אסון פתאומי הבא מאת ה'. יג,ז על-כן, כל-ידים תרפינה; וכל-לבב אנוש, ימס. יג,ח ונבהלו—מכאובים יאחזו אותם, כמו יולדת ירעדו מכאבים; איש אל-רעהו ישתוממו, פנים לוהטים פניהם. יג,ט הנה יום-יהוה בא, אכזרי ועברה וחרון אף--לשום את בבל לשמה, ורשעיה ישמיד ממנה. יג,י כי-כוכבי השמים וקבוצות הכוכבים, לא יאירו אורם; חשך השמש בצאתו, וירח לא-יאיר אורו. יג,יא ואעניש את בבל בגלל רעתה, ועל-רשעים אתן את העונש בגלל עונם; והשבתי גאון רשעים, וגאות רשעים אשפיל. יג,יב בני האדם יהיו אז יותר יקרים מהפז, כי רובם יפלו במלחמה; והאדם, יהיה יותר יקר מזהב יקר שבא מאופיר. יג,יג על-כן שמים אחריד, ותרעש הארץ ממקומה—בשל חרון אפו של יהוה צבאות, וביום חרון אפו.
הנני מעיר עליהם את מדי
יג,יד וכל אחד מתושבי בבל יהיה דומה לצבי נרדף על ידי ציידים, ואינו יודע אנה יפנה; וכמו צאן שאין להם מקבץ: איש אל-עמו יפנו, ואיש אל-ארצו ינוסו. יג,טו כל-הנמצא, ידקר; וכל-הנתפס, יפול בחרב. יג,טז ועולליהם ינופצו אל הקירות לעיניהם; בתיהם יהיו למשיסה ובז, ונשיהם תשכבנה. יג,יז הנני מעיר עליהם, את-מדי, אשר לכסף לא יהא ערך בעיניהם, ולא יקחו כל כופר, וזהב לא יחפצו-בו. יג,יח וקשתות חיל מדי תרטשנה את נערי בבל: ופרי-בטן לא ירחמו, על-בנים לא-תחוס עינם.
והיתה בבל כמהפכת אלהים את סדום ואת עמורה
יג,יט והיתה בבל שהיתה לפנים תפארת הממלכות, תפארת גאות כשדים, כמהפכת אלהים, את-סדם ואת-עמרה. יג,כ לא-תהיה נושבת לנצח, ולא תשכן עד-דור ודור; ולא-יטה שם אוהלו שוכן הערבה, הנודד במדבר, ורעים לא-ירביצו את עדריהם שם. יג,כא ורבצו-שם בעלי החיים שבציה, במדבר, ומלאו בתיהם אחים (עופות לילה טורפים); ושכנו שם בנות יענה, ושעירים (ליליות קטנות, דומות לינשוף) ירקדו-שם. יג,כב וצעקו (ירימו קולם) חיות מדבר המייללות כתנים בארמנותיו, ותנים בהיכלי ענג; וקרוב לבוא זמן מפלתה, וימי שלוותה לא ימשיכו.