תגובה ל:
ישעיהו טו שנכתבה ב18:14:47 03.07.2005
משא מואב
טו,א משא, מואב: כי בלילה ישדדו את העיר ער מואב, והיא תאבד--כי בלילה ישדדו את העיר קיר-מואב (ער קיר, ערים חשובות במואב), והיא תאבד. טו,ב עלה עם מואב לבית מקדשו להתפלל, עלה עם מואב לדיבון להתפלל, הבמות הפכו למקום לבכי: על כיבוש הערים נבו ומידבא, אנשי מואב ייללו--בכל-ראשיו קרחה, כל-זקן מגולחת לאבל. טו,ג בחוצותיה של מואב חגרו שק: על גגותיה וברחובותיה כולם ייללו, הורידו דמעות בבכי. טו,ד ותזעק חשבון ואלעלה, עד-יהץ נשמע קולם; על-כן, חלוצי צבא מואב יזעקו--נפשו, חרדה בקרבו. טו,ה לבי, למואב יזעק, בורחיה, הגיעו עד-צוער [הכינוי של העיר צוער: "עגלת משולשת" על שם אדמתה הפוריה]: כי במעלה העיר לוחית (עיר במרומי ההר הגבוה ביותר במואב), בבכי יעלה-בו--כי בדרך לעיר חורונים (עיר בדרום מואב), זעקת-שבר יעוררו. טו,ו כי-הנחל הסמוך לעיר נמרים (עיר בדרום מואב), לשיממון יהיה: כי-יבש חציר כלה דשא, ירק לא היה. טו,ז על-כן, העושר שעשו תושבי מואב; והאוצרות שטמנו לעת רעה--על נחל הערבים (נחל על גבול מואב ואדום), ישאום. טו,ח כי-הקיפה הזעקה, את-גבול מואב, עד-אגלים הגיעה יללתה, ובאר אילים הגיעה יללתה. טו,ט כי מי דיבון (נחל בארץ מואב) מלאו דם, כי-אוסיף על-המים של נחל דיבון את דמי חללי מואב—על הפליטים של מואב אשלח אריות, ואת האריות אשלח גם נגד אלה שישארו באדמה.