תוספת ל: ישעיהו יז

מאת: חגי הופר

אל:

כמה עניינים לשוניים בישעיה יז', הנבואה על דמשק:

" ביום ההוא ישעה האדם על עשהו ועיניו אל קדוש ישראל תראינה " (ישעיהו יז 7) מפרש רש"י - "יפנה אל עושהו כמו וישע אל הבל (בראשית ד')", וכן רד"ק מפרש - "יפנה או יבטח". ובישעיה ו', 10 - "ועיניו השע" מפרש רש"י - "טחים כעניין שנאמר (ישעיהו מד) כי טח מראות עיניהם. הטוח מתרגמינן דאיתשע", וכן רד"ק - "כעניין שנאמר כי טח מראות עיניהם ותרגום וטח את הבית וישיע ית ביתא כאלו טח על העין כדי שלא יראו". כלומר - פעם הפירוש הוא מלשון ראייה ופעם מלשון אי-ראייה וכיסוי, וכן אנו מוצאים הרבה בלשון אחדות ניגודים שכזו. כך גם בשורשנו כאן אנו מוצאים שוע, שהוא המציל, לעומת השוועה, שהיא הקריאה להצלה. ופרשנויות נוספות אנו מוצאים בישעיה מא', 10 - "אל תירא כי עמך אני אל תשתע כי אני אלהיך", מפרש רש"י - אל יתם לבך להיות כשעוה זו וגו'", וכן רד"ק - "לפי עניינו אל תפחד, וי"ת לא תתבר, ובדברי רז"ל כי אני אלהיךאל תהיה כשעוה כלומר כדונג שנמס מפני האש כן אל תמס אתה, ואאז"ל פירש מענין שעו ממני שפי' הרפו, ופירוש אל תשתע אל תתרפה כענין אל ירפו ידיך". ובישעיהו יז 23 - "ונשתעה ונראה יחדיו", מפרש רש"י - ונספר דבריה' ויספר מתרגמינן ואישתעי", וכן רד"ק - "ונשתעה פירוש ונספר, כמו שהו תרגום ואשתעינא, כלו' נספר עליכם ונראה אתכם יחדיו אנחנו כמו עובדיכם אחר שתאמרו כל זה". כלומר - הריהו קרוב ל-נשתהה. וכן שעה - כך עפ"י רש"י - היא הזמן בו השעוה נמוגה. ובכל-אופן ראינו פירושים שונים לשורש אחד והשאלה היא, על כל פנים, האם אי-אפשר לאחדם למשמע אחד, של ראייה ואי-ראייה, שהיא גם זו היוצרת שהות.

עוד עניינים לשוניים בפרק זה: " הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה " (ישעיהו יז', 1) - זוהי דוגמא ל'קפד זנבו' במקרא, וכן אף נרמז בתוכן הפסוק עצמו - 'מוסר מ...'.

" הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון " (ישעיהו יז 12) - זוהי דוגמא לאונומטופאה בתנ"ך, שהרי ממש אפשר לשמוע איך קול ההמיה יוצר את המילה 'ים', וכן 'מים' אחר-כך. כך היא גם הבהמה ההומה, לשם הדוגמא (קולה - מה, בסגול, או מו).