קוד: ישעיהו יח בעברית מדוברת בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: איתמר כהן
אל:
אויבי ישראל יכלו, ונבלתם תהא מאכל לעוף ולבהמה
יח,ד כי כה אמר יהוה אלי, (מתאר סבלנותו של ה') אשקיטה ואביטה במכון שבתי, כמו בעת שיש חום בהיר ביחד עם האור (כלומר ה' ישב במנוחה, כמו בני אדם היושבים ביום חם בבתיהם), כמו בעת שיש ענן המוריד גשם בימי החום בעונת הקציר, ואז הגשם משיב את נפשם של הפועלים שהתיגעו בקציר (כך ה' ישב במנוחה, בשעה שיראה את מעשה האויבים, כי כבר נגזרה עליהם גזירת כליה). יח,ה כי-לפני קציר כשהפרחים יהיו תמים ונושרים, והניצה תתפתח ותהיה לבוסר שהולך ומבשיל; אז יכרות ה' את הענפים הדקים במזמרות, ואת-הענפים המתפשטים יכרות ויתיז. יח,ו יעזבו פגרי האויב יחדיו לעיט הרים, ולבהמת הארץ; וישכון עליהם בקיץ העיט, וכל-בהמת הארץ עליהם תשכון בחורף. {ס}
עמים רחוקים יביאו מנחה לה'
יח,ז בעת ההיא יובל-שי ליהוה צבאות, מעם גבה קומה שאין לו זקן, ומעם המטיל את מוראו ממקום מושבו והלאה (עד למרחוק); גוי איתן ומנצח, אשר בקעו נהרות את ארצו (ארצו מלאה נהרות), אל-מקום שם-יהוה צבאות, הר-ציון. {פ}