קוד: ישעיהו יט בעברית מדוברת בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: איתמר כהן
אל:
תגובה ל: ישעיהו יט שנכתבה ב21:28:49 14.07.2005
ונשתו מים מן הים
יט,ה וייבשו-מים מהים; ונהר, יחרב ויבש. יט,ו ויעזבו המים את הנהרות, דלו וחרבו יאורי מצרים; קנה וסוף, נבלו. יט,ז השדות הפוריים שעל שפת היאור יהיו חשופים בלי צמחיה; וכל מזרע יאור, ייבש נדף ואיננו. יט,ח ויתאבלו הדייגים, ויתאבלו כל-משליכי חכה ביאור; ופורשי מכמורת על-פני-מים, אומללו. יט,ט ויהיו מאוכזבים המייצרים של הפשתן המשובח שנסרק במסרק; והאורגים של הבד הלבן (הבד היה נעשה מפשתן שצמח על שפת היאור). יט,י והיו אורגיה, מדוכאים; כל-עושי הסכרים במי הנילוס ובתעלות יהיו עגומים ועצובים.
אך אוילים שרי צען
יט,יא אך-כסילים שרי צוען, החכמים היועצים של פרעה, עצתם הבל ושטות; איך תאמרו אל-פרעה, בן-חכמים אני בן-מלכי-קדם. יט,יב היכן הם חכמיך, ויגידו נא לך; וידעו, מה-יעץ יהוה צבאות על-מצרים. יט,יג היו אוילים שרי צען, נעשו כפתיים שרי נוף; החשובים שבשבטי מצרים התעו אותה. יט,יד יהוה מסך (=מזג) בקרבה רוח של טרוף דעת; והתעו את-מצרים בכל-מעשיה, כאשר יתנודד השיכור בשעת הקאתו. יט,טו ולא-יהיה למצרים, פעולה מועילה שתיעשה להצלתה, בין אם העושה קטן או גדול. (לשון מליצית לקטן וגדול- ראש וזנב, כפה [ראש תמר] ואגמון [קנה]).
וחרד מצרים ופחד מפני תנופת יד ה'
יט,טז ביום ההוא, יהיו בני מצרים חלשים ומחוסרי הגנה כנשים; וחרדו ופחדו, מפני תנופת יד-יהוה צבאות, אשר-הוא, מניף עליהם. יט,יז והיתה אדמת יהודה למצרים לדבר המעורר פחד ורעדה, כל אשר יזכיר את יהודה לאחד מבני מצרים, יפחד--מפני, העצה והתכנון של יהוה צבאות, אשר-הוא, יועץ ומתכנן לעשות למצרים. {ס}
ביום ההוא ידברו במצרים שפת כנען
יט,יח ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים, מדברות בשפת כנען (=בעברית), ונשבעות, ליהוה צבאות: אחת מהערים תקרא עיר החרס (=השמש). {ס}
יט,יט ביום ההוא, יהיה מזבח ליהוה, בתוך, ארץ מצרים; ומצבה תהיה ליהוה ליד הגבול. יט,כ והיה לאות ולעד ליהוה צבאות, בארץ מצרים: כי-יצעקו אל-יהוה מפני לוחצים, וישלח להם מושיע ומנהיג והצילם. יט,כא ונודע יהוה לבני מצרים, וידעו מצרים את-יהוה ביום ההוא; ועבדו אותו בזבח ובמנחה, ונדרו-נדרים ליהוה וישלמו. יט,כב וינגוף יהוה את-מצרים, נגוף ורפוא; ושבו, עד-יהוה, וישמע לתפילתם וירפאם. {ס}
יט,כג ביום ההוא, תהיה דרך ממצרים לאשור, ובא-אשור למצרים, ומצרים לאשור; ועבדו מצרים, את-אשור. {ס}
יט,כד ביום ההוא, יהיה ישראל חבר שלישי, למצרים, ולאשור: ושלושתם יהיו ברכה, בקרב הארץ. יט,כה אשר ברכו יהוה צבאות, לאמר: ברוך עמי מצרים, ומעשה ידי אשור, ונחלתי, ישראל. {ס}