תוספת ל: ישעיהו יט

מאת: חגי הופר

אל:

כמה עניינים בישעיה יט':

"ונשתו מים מהים ונהר יחרב ויבש" (ישעיהו יט 5), מפרש רש"י - "ונחרבו מים מן הים: ונשתו. ל' השאת והשבר (איכה ג') וגו'", וכן רד"ק - "ונשתו מבנין נפעל מענין נשתה גבורתם ענין הפסק הדבר ואבודו", וקאסוטו - "נפעל מן השורש נשת = יבש).

ובישעיהו יט 10 - "והיו שתתיה מדכאים כל עשי שכר אגמי נפש", מפרש רד"ק - "כמו רשתותיה, וכן כי השתות יהרסון, וכן בדברי רבותינו ההוא שותא דהוו מנצו עלה בי תרי, פירוש רשת", ומצודת ציון - "ענין יסודות כמו כי השתות יהרסון (תהלים יא')", ואצל קאסוטו אנו מוצאים את שני הפירושים - "א. שתתיה כלומר יסודותיה (תהלים יא', ג'), גדולי מצרים... ב. שתתיה האורגים (מלשון שתי וערב)". וזהו מעניין ההפכים המשלימים - יש 'שת' - כמו גם בלשתות מים פשוט - שעניינו החרבה, ויש 'שת' שעניינו יסוד יציב, וזה כולל את זה, שהרי מה אנו מחריבים, אם לא את היסוד היציב? על כן נראה שמקורם זהה. ולגבי הפירושים הנוספים - אינני יודע. ורק אוכל לומר כי "וארגים חורי" (ישעיהו יט 9) מזכיר לנו עניין לשוני אחר, והוא - ש'חרם', הווה אומר רשת, אינו אלא 'חורים' בכתיב חסר (ובישעיהו יט 6 אנו מוצאים דווקא תוספת אות א' - "והאזניחו"). וכמובן, המשמע השני של חרם הנידוי הוא מושאל. ואולי גם בן-חורין, החופשי, הוא מי שאינו ברשת, אע"פ שעניינו כנראה שונה ואפשר שיש לו קשר לחורים שהיו בארץ, כמו גם לבן-חור התנכ"י, אך הוא כבר מחוץ לענייננו כאן. לעניין 'שת' רק נאמר עוד, כי כך הוא גם באנגלית - סט (מערכת), סיט (ישב). וכן אנו מוצאים את האל ההודי סת, שכמוהו כשת התנכ"י, בנו השלישי של אדם, שנולד בצלמו.

עניין לשוני נוסף בפרקנו - "אדנים קשה" (ישעיהו יט 4) - הוא דוגמא אחת ללשון האדנות הבאה בלשון רבים וכך גם היא באה בשם אלהים ובמושאיו כמה פעמים בתנ"ך.