קוד: ישעיהו כח בעברית מדוברת בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: איתמר כהן
אל:
ביום ההוא יהיה ה' לעטרת צבי
כח,ה ביום ההוא, יהיה יהוה צבאות, לכתר (עטרת) כבוד, ולנזר תפארת--לשארית, עמו. כח,ו ולמשפט צדק--לשופטים, ולרוח גבורה, ללוחמים [במקור- משיבי מלחמה שערה]. {ס}
כהן ונביא שגו בשכר
כח,ז וגם-שרי יהודה ושופטיו ביין שגו (עסקו יותר מדי, ולכן נחלשה בינתם), ובשכר תעו: כהן ונביא שגו בשכר נתבלבלו מן-היין, תעו מן-השכר, לא ראו נכונה, כשלו במשפט מעוות. כח,ח כי כל-שלחנות, מלאו קיא צואה, בלי מקום נקי מהם. {פ}
את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה
כח,ט למי יורה הנביא דעה שואלים השרים בלעג, ולמי יבין הנביא את השמועה ששמע מה'—וכי תינוקות אנחנו (דברי השרים) שכעת נגמלו מהחלב, והורחקו משדי אמם. כח,י [לעג השרים לנביא] כי הנביא בכל יום מוסיף צו חדש, והוא מוסיף צו לצו צו לצו, הנביא בכל יום מוסיף קו (חבל) גבול חדש, והוא מוסיף קו לקו קו לקו—ובכל יום הוא מוסיף קצת על דבריו, זעיר שם, זעיר שם. כח,יא כי בדברים מגומגמים, ובלשון זרה, ידבר הנביא אל-העם הזה (דברי המנהיגים שאינם פונים לדברי הנביא). כח,יב אשר אמר הנביא אל העם, בתנאי זה תהיה לכם מנוחה, הניחו ואל תדכאו את החלש, ובזאת יהיה לכם מרגוע; ולא אבו לשמוע. כח,יג ולכן מחמת שלא רצו לשמוע, יהיה להם דבר-יהוה כמעמסה, בכל יום הם ירגישו איך צו ה' מכביד עליהם, והוא מוסיף להם, צו לצו צו לצו, קו לקו קו לקו, זעיר שם, זעיר שם--למען ילכו וכשלו אחור (חטאיהם יגרמו לכך), ונשברו, ויתקלו במוקש, ונלכדו. {פ}
ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת
כח,יד לכן שמעו דבר-יהוה, אנשי לצון (המתלוצצים על דברי הנביא)--מושלי העם הזה, אשר בירושלם. כח,טו כי אמרתם, כרתנו ברית עם המות שלא יבוא אלינו, ועם-שאול, עשינו חוזה; שוט של אויב, השוטף כזרם מים, אם יעבור בארצנו, לא יבוא אלינו, כי שמנו בשקר את ביטחוננו (רמז לברית עם מצרים שלא תועיל) ובשקר נסתרנו. {פ}
כח,טז לכן, כה אמר אדני יהוה, הנני יוסד בציון, אבן; אבן שנבחנה ונמצאה ראויה לבנין, לשמש כאבן פינה כבדה, אבן הראויה לשמש יסוד מוסד וחזק--המאמין, לא יחכה ולא ידחק את הקץ (אלא ימתין בסבלנות לבואו). כח,יז ושמתי את קו (חבל) הבנאים במשפט, ואת משקולת הבנאים התלויה בקצה החבל ליישרו בצדקה (כלומר במשפט ובצדקה תתנהל הארץ); ויגרוף הברד את החוסים במחסה כזב, ואת הנסתרים שם ישטפו מים. {ס}
כח,יח ותופר בריתכם עם-המות, והחוזה שעשיתם עם-שאול לא תקום; שוט של אויב, השוטף כזרם מים, אם יעבור בארץ, והייתם לו למרמס. כח,יט מתי שיעבור יקח אתכם, כי-בבקר בבקר יעבר ביום ובלילה; והיה רק-זועה (חרדה), השמועה בלבד על האויב תחריד את הלב. כח,כ משל עממי הוא: כי-קצר המזרן, מכדי שיהיה אפשר להשתרע עליו (למתוח את האיברים); והסמיכה צרה, ואי אפשר להתכנס בתוכה (כלומר לא יהיה מנוס מלחץ האויב). כח,כא כי כשם שבהר-פרצים היתה מפלה לפלשתים (שמ"ב ה,כ) כך כעת יקום יהוה להשמידם, כי כשם שבעמק גבעון היתה מפלה לכנענים (יהושע י,י) כך כעת ירגז ה'--לעשות מעשהו, זר מעשהו, ולעבוד עבדתו, נכריה עבדתו (כעת מעשה ה' אינו לטובתכם). כח,כב ועתה, אל-תתלוצצו, פן-יחזקו, כבלי השעבוד שלכם: כי-כליון חרוץ וגמור שמעתי, מאת אדני יהוה צבאות--על-כל-הארץ. {פ}
הכל היום יחרוש החורש?
כח,כג האזינו ושמעו, קולי; הקשיבו ושמעו, אמרתי. כח,כד וכי כל היום, יחרוש החורש לזרוע; וכי כל היום החורש יפתח וישדד (=יחרוש ויעבד), את אדמתו. כח,כה הלוא אם-ישר את פני שדהו, הוא מפזר את זרעוני הקצח, וזורק על פני השדה את זרעוני הכמון; ושם את זרעוני החיטה שורות שורות, ואת זרעוני השעורה במקומות המסומנים, ואת זרעוני הכוסמת בגבולות השדה. כח,כו ואלהיו של האיכר יורנו (ידריך אותו) דרך נכונה בדרכי האיכרות. כח,כז כי לא ידושו את הקצח בחרוץ (מורג עם שיני ברזל), כי לא ידושו את הכמון בעזרת סיבוב גלגל העגלה: כי במטה יחבטו את הקצח (לשם דישתו), ואת הכמון יחבטו בשבט (לשם דישתו). כח,כח אבל הדגן שעושים ממנו לחם יטחן היטב בריחים, כי הדישה לבדה אינה מספיקה לטוחנו עד היותו קמח; אפילו ידושנו בגלגלי העגלה ובפרשים, לא יטחן אותו ע"י כך, הדק. כח,כט גם-תורה זאת (תורת האיכרות), מעם יהוה צבאות יצאה: עצתו נפלאה, וחכמתו גדולה (כך דרכי ה' עם העמים, כל אחד יקבל בעתו את עונשו ואת שכרו). {פ}