קוד: ישעיהו כט בעברית מדוברת בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: איתמר כהן
אל:
והיה כאבק דק המון זריך
כט,ה ולפתע פתאום, יהיו כל המון אויביך כאבק דק; והמון העריצים (=האכזרים), יהיו כקש העף ברוח. כט,ו מעם יהוה צבאות תפקד ירושלים לישועה; ברעם וברעש וקול גדול, תבוא מפלת אשור, סופה, וסערה, ולהב, אש אוכלה. כט,ז והיו המון כל-הגוים, הצרים על-אריאל (=ירושלים), כמו חלום חזון לילה; וכך יהיו, כל-הצרים עליה, והסוללות שהקימו, והמציקים, לה. כט,ח והיה כאשר יחלום הרעב והנה אוכל, והקיץ וריקה נפשו, וכאשר יחלום הצמא והנה שתה, והקיץ והנה צמא ונפשו משתוקקת לשתות--כן יהיה, המון כל-הגוים, הצרים, על-הר ציון (חיל אשור יראה פתאום והנה אבדה תקוותו). {פ}
כי נסך עליכם ה' רוח תרדמה
כט,ט גם אם תתעכבו להתבונן בדבר תהיו תמהים מאוד, גם אם תפנו לעיין בו תהיינה עיניכם מוכות בתימהון; סופכם להיות שיכורים ולא-מיין, להתנועע ולהתנודד ולא משכר. כט,י כי-יצק עליכם יהוה רוח תרדמה, ויעצום את-עיניכם: ה' כסה את עיני-הנביאים ואת עיני-ראשיכם החוזים. ולפיכך אתם מבולבלים כשיכורים, ואינכם מאמינים לדברי על הישועה הקרובה. כט,יא ויהיה החזון לכולכם, כדברי הספר החתום, אשר-יתנו אתו אל-יודע ספר לאמר, קרא נא-זה; ואמר לא אוכל, כי חתום הוא. כט,יב ונתן הספר, לאשר לא-ידע ספר לאמר--קרא נא-זה; ואמר, לא ידעתי ספר (כוונת הנביא, שגם המשכילים גם המוני העם אינם שמים לב להבין את דברי ה' שבפי הנביא). {ס}
ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלמדה
כט,יג ויאמר אדני, יען כי נתקרב אלי העם הזה [אבל לא באמת], בפיו ובשפתיו כבדוני, ולבו רחק ממני--ותהי יראתם אתי, מצות אנשים מלמדה (הרגל ע"פ מצות אנשים, ולא על פי מצוות ה'. כלומר שגרה בלא כוונה). כט,יד לכן, הנני מוסיף להפליא את-העם-הזה—במעשה ניסים לרעתו, והדבר יגרום לפליאה גדולה ועצומה; ואבדה חכמת חכמיו, ובינת נבוניו תסתתר. {ס}
הוי המעמיקים מה' לסתר עצה
כט,טו הוי השומרים בסוד את בריתם עם מצרים, מפני יהוה; והם עושים את מעשיהם במחשך, ויאמרו, מי ראנו ומי ידענו. כט,טז מחשבתכם היא סילוף—וכי החומר שווה ליוצר שיצר אותו: וכי-יאמר מעשה (הכלי) לזה שעשהו לא עשני, וכי יאמר היצור (הכלי שנוצר) לזה שיצר אותו אתה אינך יודע אותי.
כי אפס עריץ וכלה לץ
כט,יז הלוא-בעוד זמן קצר, ושב הלבנון אשר בו גדלים עצים רבים להיות שדה כרמים ותבואות; ומקום אשר הוא שדה כרמים ותבואות יהיה ליער (כלומר בעוד זמן קצר ישתנו סדרי עולם). כט,יח ושמעו ביום-ההוא החרשים, דברי-ספר (את דברי נבואת הנביא); ומאופל ומחושך, עיני עורים תראינה. כט,יט ויסיפו ענוים (=צדיקים) ביהוה, שמחה; ואביוני אדם, בקדוש ישראל יגילו. כט,כ כי-חדל עריץ, וכלה לץ; ונכרתו, כל-העושים רעה בשקידה. כט,כא ויאבדו, אלה שהחטיאו בני אדם בדבריהם, ואלה ששמו מוקש למוכיח בשער; והטו את הצדיק אל דרך התוהו. {פ}
לא עתה יבוש יעקב
כט,כב לכן, כה-אמר יהוה, אשר פדה את-אברהם, אל-בית יעקב: לא-עתה יבוש יעקב, ולא עתה פניו ילבינו מבושה. כט,כג כי בראותו בקרבו את ילדיו מעשה ידי—אשר המה יקדישו שמי; והקדישו את-קדוש יעקב, ואת-אלוהי ישראל יעריצו. כט,כד והתועים מדרך הישר ידעו ויבינו; והרוגנים הרגילים להתלונן, ילמדו-לקח (=חכמה). {ס}