קוד: פסח לשון חיים בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: חגי הופר
אל:
ישעיהו פרק לא, פסוק ה
כְּצִפֳּרִים עָפוֹת--כֵּן יָגֵן יְהוָה צְבָאוֹת, עַל-יְרוּשָׁלִָם; גָּנוֹן וְהִצִּיל, פָּסֹחַ וְהִמְלִיט.
רש"י
פסוח - דילוג ויש עוד לפותרו לשון חיים
והמליט - יוציא את ישראל מן הצרה ל' המלטה (אישקמוצי"ר בלע"ז)
מצודת דוד
פסוח והמליט - בבוא המלאך להכות במחנה אשור ידלג ממעל ירושלים ויהיו הם נמלטים מן המכה
גנון והציל - יגן עליהם ויצילם
כצפרים עפות - כצפרים הממהרות לעוף כן ימהר ה' להגן על ירושלים
מצודת ציון
כצפרים - כן יקרא העופות כולן
עפות - מלשון עפיפה ופריחה
פסוח - ענין דלוג וקפיצה כמו ופסח ה' על הפתח (שם יב)
והמליט - ענין הצלה והשמטה מן הצרה
והיום שמעתי פירוש הגורס פסח מלשון עצירה ושהייה דווקא.
ולכך אוסיף - ישנו דמיון בין המילה פסח והמילה פסע וכן דמיון במשמע.
ובאליהו אנו פוגשים את השורש הזה פעמיים ברציפות בהקשרים שונים:
מלכים א יח21: "ויגש אליהו אל כל העם ויאמר עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים אם ה' האלהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו ולא ענו העם אתו דבר"
מלכים א יח26: "ויקחו את הפר אשר נתן להם ויעשו ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין ענה ויפסחו על המזבח אשר עשה"