קוד: ישעיהו לב בעברית מדוברת בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: איתמר כהן
אל:
נשים שאננות שמענה קולי
לב,ט נשים, שלוות--קומנה, שמענה קולי; בנות, בוטחות--האזנה, אמרתי. לב,י אמנם עתה אתן שלוות, אבל בעוד שנה וימים אחדים תרעדנה מחמת הצרה והמצוקה: כי יבוא הקץ על בציר הענבים, והאסיף (התבואה והפרות) לא יבוא הביתה מהשדה. לב,יא חרדו, שאננות, רגזו, בוטחות; פשוטנה את בגדיכם, וגלינה את בשרכן, ורק על מתניכן חגורנה שק משום אבלות. לב,יב וכך יאמרו הנשים בהספדן, הכל מכים על-שדים; וסופדים על שדות משובחים שחרבו ונשמו, על-גפן פורייה שהשחית האויב. לב,יג [סופדים] על אדמת עמי המעלה קוץ ושמיר (סוגי קוצים): [סופדים] על כל-בתי משוש (השמחה שרויה בהם) שחרבו, [סופדים] על קריה עליזה ששבתה עליזותה (שמחתה). לב,יד כי-הארמונות נעזבו, המקום שהמון העיר היה דר בו נעזב; המבצרים עופל ובחן (=מבצר פנימי, מבצר תצפית) נראים כאלו נהפכו למערות (מלאים סדקים ועזובים) הקימות מאז ימי קדם—מקום שחמורי הבר צוהלים שם, מקום שעדרים רועים שם.
עד יערה עלינו רוח ממרום
לב,טו [השממה תהיה] עד-שתתגלה עלינו רוח, ממרום (=יפנה ה' ברחמיו אלינו); והיה מדבר לכרמל (=מקום שדות וכרמים), והכרמל (=מקום השדות והכרמים) ליער יחשב [מרוב עצי פרי שבו]. לב,טז והעם שישכון במדבר ילך בדרך המשפט; והעם שישב בכרמל יהיה עושה צדקה. לב,יז והיה גמול הצדקה, שלום (בזכות הצדקה יהיה שלום); וגמול עבודת הצדקה--השקט ובטח, עד-עולם. לב,יח וישב עמי, בנוה שלום; ובמשכנות, מבטחים, ובמנוחות, שאננות. לב,יט ויתפשט העם במורד היער (העם ירחיב את גבולו עד מורד יער הלבנון); ובשפלה, תישפל העיר (העיר תגיע עד השפלה). לב,כ אשריכם, הזורעים על יד המים (יתברכו בהרבה מים, והזורעים יזרעו בסמיכות למים); אשריכם, המשלחים את השור והחמור, לרעות בשדות הארץ. {ס}