קוד: ישעיהו לד בעברית מדוברת בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: איתמר כהן
אל:
חרב לה' מלאה דם
לד,ה כי-חרבי אשר בשמים תרווה דם (תשתה דם כדי צורכה); הנה על-אדום תרד, ועל-עם אשר גזרתי להשמידו תרד לעשות משפט. לד,ו החרב של יהוה מלאה דם, נעשתה דשנה (שמנה) מחלב, מדם הצאן המובחר והתיישים (משל למושלי האויב), מחלב הכליות של האילים (משל לאויב החזק): כי זבח ליהוה בבצרה (עיר באדום), וטבח גדול בארץ אדום. לד,ז וגם שורי הבר (החזקים באויב) יאבדו עמם (עם הנ"ל, התיישים והאלים), וגם הפרים עם-האבירים יאבדו (משל לאויב); והארץ תרווה מדמם, והעפר ידושן מחלבם.
כי יום נקם לה' שנת שלומים
לד,ח כי יום נקם, ליהוה--שנת תשלום נקמה, למריבת ציון עם אדום. לד,ט ונהפכו נחליה לזפת, ועפרה לגפרית; והיתה ארצה, לזפת בוערת. לד,י לילה ויומם לא תכבה, לעולם יעלה עשנה; לעולם תהיה חרבה--לנצח נצחים לא יעבר בה אדם. לד,יא וירשוה קאת וקיפוד (עופות השוכנים במקומות שוממים), וינשוף ועורב ישכנו-בה; ונטה עליה חבל ובקצהו אבן (אנך של הבנאי), על מנת להופכה לתהו ובהו (הבנאי נוטה אנך ע"מ לבנות, וכאן להרס). לד,יב לא יהיו שם שרים אשר יבקשו את המלוכה; וכל-שריה, יהיו אפס. לד,יג ויעלו קוצים בארמנותיה, קמוש (עשבים שוטים) וחוח (צמח קוצני) במבצריה; והיתה מקום מגורים לתנים, חצר לבנות יענה. לד,יד ופגשו ציים את-איים (חיות מדבר דומות לשועלים), ושעיר (עוף ממין הליליות) אל-רעהו יקרא; אך-שם מצאה הלילית מרגוע, ומצאה לה מנוחה. לד,טו שמה הקפוז (עוף, דורס לילה, ממין הליליות) בנתה לעצמה קן ותטיל בצים, ובקעה וחפפה על אפרוחיה (במקור- ודגרה) בצלה; אך-שם נקבצו דיות אשה אל רעותה.
דרשו מעל ספר ה' וקראו
לד,טז דרשו מעל-ספר יהוה, וקראו את הנבואה—אף אחד מבעלי החיים שנזכרו לא נעדר [מלהופיע במקום חורבן אדום], אף אחת מהעופות לא חיפשה את חבירתה (כולם באו): כי-פיהו (פיו של ה') ציוה, ורצונו הוא שאסף אותם לשם. לד,יז והוא-הפיל להן גורל, וידו חילקה להם בחבל (המסמן את הגבולות); עד-עולם, יירשוה--לדור ודור, ישכנו-בה. {ס}