קוד: ישעיהו מ בעברית מדוברת בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: איתמר כהן
אל:
במדבר פנו דרך ה'
מ,ג קול קורא (הנביא מאזין לקול מכריז)—הסירו המכשולים מן הדרך במדבר, בה יוליך יהוה את עמו; ישרו בערבה, דרך סלולה וכבושה לעם אלהינו. מ,ד כל-גיא (עמק בין ההרים), ינשא, וכל-הר וגבעה, ישפלו; והיה העקום והמעוקל למישור, והרכסים (שרשרת גבעות) לבקעה. מ,ה ונגלה, כבוד יהוה; וראו כל-בשר יחדו, כי פי יהוה דבר. {פ}
דבר אלהינו יקום לעולם
מ,ו קול אומר קרא, ולעומתו קול שני אומר מה אקרא; תשובת הקול הראשון: כל-האדם דומה לחציר (עשב השדה) הנובל מהרה, וכל-הבטחת החסד של האדם כמו ציץ השדה. מ,ז יבש חציר נובל ציץ, כי רוח יהוה נשבה בו; אכן כל העם דומה לחציר שאיננו מאריך ימים. מ,ח יבש חציר, נובל ציץ; ודבר-אלהינו, יקום לעולם. {ס}
ה' בחזק יבוא וכרעה עדרו ירעה
מ,ט [פנייה למבשרת] על הר-גבוה עלי-לך, את המבשרת לציון את בא ישועתה, הרימי בכוח קולך, את המבשרת לירושלם; הרימי, אל-תיראי שמא תתבדי, אמרי לערי יהודה, הנה אלהיכם. מ,י הנה אדני יהוה בכוח גדול יבוא, ובכוח זרועו הוא מושל בכל; הנה הביא אתו את שכר ישראל על סבלם שסבלו, הנה הביא אתו את פעולתם (שכרם). מ,יא [ה' מנהיג את ישראל] כמו רועה אשר ירעה את עדרו, בזרועו יאסוף את הטלאים, ובחיקו ישאם; ואת המניקות יוליך לאט. {ס}
מי מדד בשעלו מים
מ,יב מי-מדד בכף ידו את מי הים, מי מדד בכף ידו הפרוסה את השמים, מי מדד במידה של שליש האיפה (=סאה) את עפר הארץ; מי שקל בפלס (קנה משקל) את ההרים, מי שקל את הגבעות במאזנים (רצה לומר: מי היה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית). מ,יג מי ירד לסוף דעתו של יהוה; ומי האיש שיתן לו עצה ויודיענו את אשר נעלם ממנו. מ,יד עם-מי נועץ ה' ויבינהו (אותו יועץ החכימו), מי אשר לימד את ה' אורח (דרך) משפט; מי אשר לימד את ה' דעת, מי אשר הודיע ולימד את ה' דרך תבונות (חכמה).
כל גוים כאין נגדו
מ,טו הן כל העמים כמו טיפה הנוטפת מן הדלי, והם נחשבים כמו האבק ששוחקים מן המאזנים לנקותם; הן את כל תושבי האיים, יטלטל ה' כמו את האבק הדק. מ,טז כל עצי הלבנון לא יספיקו להבעיר אש על מזבח ה'; וכל החיות אשר שם--אין בהם די, בכדי להעלות לה' עולה. {פ}
מ,יז כל-הגוים, כאין נגדו; כאפס ותוהו, נחשבו-לו.
אל מי תדמיון אל
מ,יח ואל-מי, תדמו את אל; ומה-דמות, תערכו לו. מ,יט וכי ה' דומה לפסל, אשר החרש (מעבד הברזל) יצק אותו, והצורף יצפה אותו בריקועים של זהב; וגם יעשה לו (הצורף) שרשרות כסף. מ,כ העני המסכן, המקמץ בנדבת ידו, יבחר עץ שלא-ירקב; חרש חכם יבקש-לו, להכין פסל לא ימוט. {ס}
הישב על חוג הארץ וישביה כחגבים
מ,כא האם לא תדעו האם לא תשמעו, האם לא הוגד מראש לכם; האם לא התבוננתם אל יסודות הארץ לדעת מי עשה אותם, כלומר מי ברא את העולם. מ,כב [ה' הוא שברא את העולם, והוא] יושב על-המעגל המקיף את הארץ (כלומר השמים), ויושבי העולם נחשבים בעיניו כמו חגבים; הנוטה כמו יריעה דקה את השמים, וימתחם כמו אוהל אשר יושבים תחתיו. מ,כג הנותן רוזנים, לאין; ואת שופטי הארץ, יעשה כתוהו (כאילו אינם קיימים). מ,כד והם כאילו מעולם לא-ניטעו, כאילו מעולם לא-נזרעו—כאילו מעולם לא-נשתרש גזעם בארץ; וגם-בנשיפת רוח הקדים בהם יבשו, ורוח הסערה כמו קש תשאם. {ס}
ואל מי תדמיוני ואשוה
מ,כה ואל-מי תדמו אותי, ואשווה--יאמר, קדוש. מ,כו שאו-מרום עיניכם וראו מי-ברא את הכוכבים, המוציא במספר צבאם; לכולם בשם יקרא, [הדבר כך] בגלל רוב כוחו של הבורא (מרב אונים), ומשום שהוא רב כוח (אמיץ כח), ולכן אף כוכב לא נעדר. {ס}
קוי ה' יחליפו כח
מ,כז למה תאמר יעקב, ותדבר ישראל: נסתרה דרכי מיהוה (אינו משגיח עלי), ומאלוהי משפטי נעלם (כלומר אינו רב את ריבי). מ,כח האם לא ידעת האם-לא שמעת, אלהי עולם יהוה בורא את כל הארץ מקצה לקצה--לא ייעף, ולא ייגע: אין חקר, לתבונתו. מ,כט נותן לעיף, כוח; ולחסרי הכוח ירבה חוזק. מ,ל גם נערים מלאי מרץ מתעייפים; גם בחורים חזקים כשול יכשלו. מ,לא אבל המקווים ליהוה יחדשו את כוחותיהם, יצמיחו כנף כמו הנשרים; ירוצו ולא ייגעו, ילכו ולא ייעפו. {ס}