קוד: מסכן, סוכן, סכנה, סכין בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: חגי הופר
אל:
מסכם את פירוש רש"י ומצודות יחדיו קאסוטו - "המסכן תרומה/ הביטוי אינו ברור. יש מבארים: הרגיל (מלשון ההסכן הסכנתי, במ', כב', ל') אצל התרומה, בקי ומומחה בדברים הרצויים על האלילים. לפי פירוש אחר, מסוכן=מסכן, עני, שאין ידו משגת די תרומה יקרה, לעשות פסל ממתכת. אחרים משערים על יסוד מילה דומה באשורית, כי המסוכן הוא סוג עץ חזק: יבחר לתרומה עץ זה שהוא עץ שאינו נרקב".
במקום אחר אנו קוראים - "לך בא אל הסוכן הזה על שבנא" (ישעיה, כב', 15).
מפרש רד"ק - "הסוכן, פירוש אוצר מן ערי מסכנות לפרעה, וכן פקיד ואוצר בבית המלך חזקיהו וגו'".
ורש"י מפרש - "בעל הנאות היה וכן (שם [מלכים א'] א א) ותהי לו סוכנת ומ"א אומר מן סכני היה ובא לו לירושלים בויקרא רבא".
מלבד אלה אנו מכירים גם את שורש סכ"ן כמבטא סכנה, איום, וקשור אליו גם הסכין, ככל הנראה.
וכיצד, אם בכלל, ניתן לאחד את כל אלה? ראשית, יש לשים לב, כי יש כאן שתי משמעויות הפוכות - המסכן, העני, כמו ב-"ילד מסכן" (קהלת, ד')[בפירוש המצודות], הוא זה שנשקפת לו סכנה, כי אינו מוגן. כמו כן, מי שרגיל בדבר, המסוכן בו, מסתכן בו פחות, שכן סכנה היא דבר שאינו כשורה וכשגרה. לבסוף, הסוכן, אם נקבל את הסברה שהוא נגזר מערי מסכנות, יוצא ששוב אנו עוסקים בעוני ועושר, כבסיפור בני ישראל במצרים. ומסכנות אלה קרובות ל-מחסן, ואולי גם ל-משכנות, אף כי יתכן שפירושם שונה. וקראתי היכן-שהוא שסכן בשפה עתיקה כלשהי הוא מצבת הקבר או כיוב', כך שגם פירוש זה יתכן.