קוד: ישעיהו מב בעברית מדוברת בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: איתמר כהן
אל:
ואתנך לברית עם לאור גוים
מב,ה כה-אמר האל יהוה, הבורא את השמים והנוטה אותם, המותח את הארץ ושם בה את החי והצומח אשר עליה; נותן נשמה לעם עליה, ורוח להולכים בה. מב,ו אני יהוה בחרתיך למען הצדק, ואחזיק בידך; ואשמרך, ואתנך לעם בריתי--לאור גוים. מב,ז לפקוח עינים עורות; להוציא מבית האסורים את האסיר, מבית כלא את יושבי החושך. מב,ח אני יהוה, וכך הוא שמי; וכבודי לאחר לא-אתן, ותהילתי לא אתן לפסילים. מב,ט הנבואות הראשונות הנה-באו; וחדשות אני מגיד (הכוונה לגאולת ישראל, ושאר עמים חלשים), בטרם תצמחנה אשמיע אתכם. {פ}
שירו לה' שיר חדש
מב,י שירו ליהוה שיר חדש, תהילתו תישמע מקצה הארץ; יורדי הים ומלואו, איים ויושביהם. מב,יא תושבי המדבר ועריו ישאו קולם בשירה, שבטי קדר היושבים בחצרים גם הם ישירו; ישמחו יושבי סלע, מראשי ההרים ישירו. מב,יב יתנו ליהוה, כבוד; ותהילתו, באיים יגידו. מב,יג יהוה כגיבור יצא, כאיש מלחמות יתעורר לקנא קנאת עמו ולהנקם מהרשעים; יריע תרועה, אף-יצרח בקול חזק--על-אויביו, יתגבר (תיאור התגברות ה' על אויביו, כדרך הלוחמים). {ס}
והולכתי עורים בדרך לא ידעו
מב,יד שתקתי זמן רב—עד עתה החרשתי והתאפקתי; ואילו עתה כמו יולדת אצעק (כאילו מתוך כאב), ואנשום נשימות תכופות (כאדם הנושם כך מתוך כעס). מב,טו אחריב הרים וגבעות (מתוך כעס על אויבי ישראל), וכל-עשבם אוביש; ושמתי נהרות ליבשה, ואגמים אוביש. מב,טז והולכתי עיוורים, בדרך לא ידעו (הכוונה לשבי הגולה שאינם יודעים את הדרך)--בנתיבות לא-ידעו, אדריכם; אשים מחשך לפניהם לאור, ודרכים מעוקלות אשים למישור--אלה הדברים, עשיתם ולא עזבתים. מב,יז ייסוגו אחור ויתביישו, הבוטחים בפסל; והאמרים למסכה, אתם אלהינו. {פ}
החרשים שמעו והעורים הביטו לראות
מב,יח החרשים, שמעו; והעיוורים, הביטו לראות. מב,יט מי עור אם לא ישראל עבדי, ומי חרש אם לא השליח ששלחתי (ישראל שנשלחו להיות לאור גוים); מי עור כמו משולם (כינוי לישראל שצריכים להיות מושלמים), ומי עור כמו עבד יהוה. מב,כ ראית הרבה נפלאות, ולא שמרת בזיכרונך; אוזניך פתוחות למעשה ה', ולא תשמע. מב,כא יהוה בחר בו למען יפיץ את צדקתו; ולמען יפיץ את התורה, ויאדירה (לשון חוזק). מב,כב [אבל בניגוד לכל הנ"ל] העם הנבחר, הוא עם-בזוז ושסוי (כמו בזוז), נלכדו בפח, וכולם בתוך החורים (מחילות עפר), ובבתי כלאים הוחבאו; היו לבז ואין מציל, היו למשיסה ואין-אומר השיבם לבתיהם. מב,כג מי בכם, יאזין זאת; יקשיב ויבין מה יהיה בסוף דבר, לאחרונה. מב,כד מי-נתן את יעקב למשיסה, מי נתן את ישראל לבוזזים, הלוא יהוה: אשר, חטאנו לו, ולא-רצו ללכת בדרכיו, ולא שמעו לאמור בתורתו. מב,כה וישפך עליו חמה וכעס, ומלחמה עזה; ותשרפהו המלחמה מסביב ולא ידע, ותבער-בו ולא-ישים על-לב.