קוד: ישעיהו מו בעברית מדוברת בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: איתמר כהן
אל:
אני עשיתי ואני אשא ואמלט
מו,ג שמעו אלי בית יעקב, וכל-שארית בית ישראל—העמוסים (שאני ה' מרים אתכם) מן הלידה, הנשואים, מני-רחם (השגחת ה' היתה על ישראל מקדם). מו,ד ועד-זקנה אני הוא, ועד-שיבה אני אשא אתכם; אני עשיתי אתכם ואני אשאכם, ואני אסבול ואצילכם. {ס}
למי תדמיוני ותשוו ותמשלוני ונדמה
מו,ה למי תדמיוני, ותשוו; ותמשילוני, ונדמה. מו,ו וכי אני כמו הפסילים אשר בעליהם שופכים בעשייתם זהב מכיסם, ואת הכסף ישקלו בקנה של המאזניים; ולאחר מכן ישכרו צורף ויעשהו אל, ולבסוף יסגדו אף-ישתחוו לו. מו,ז ישאהו על-כתפו ויסבלהו (יסבול את טורח נשיאתו) ולבסוף יניחהו תחתיו ויעמוד--ממקומו, לא ימוש (=יזוז); אף-יצעק אליו ולא יענה, מצרתו לא יושיענו. {ס}
זכרו זאת והתאששו
מו,ח זכרו-זאת, והתחזקו והיו לאנשים; אתם הפושעים תנו את הדברים אל לבכם. מו,ט זכרו את אשר התרחש בעבר מאז מעולם: כי אנכי אל ואין עוד, אלהים ואפס כמוני. מו,י מגיד מראשית אחרית, ומקדם אשר לא-נעשו; האומר (דבר) וכך יקרה, וכל-אשר ברצוני אעשה. מו,יא הקורא ממזרח לעיט (עוף טורף, והכוונה לכורש שיטרוף את בבל), מארץ מרחק לאיש עצתי (כורש שיגשים את עצת ה', דברו ותכנונו); אף-דברתי, אף-אביאנה--יצרתי, אף-אעשנה. {ס}
שמעו אלי אבירי לב
מו,יב שמעו אלי, קשי לב--הרחוקים, מצדקה. מו,יג קרבתי את זמן בא ישועתי ולא תרחק, ותשועתי לא תאחר; ונתתי בציון תשועה, לישראל עם תפארתי. {ס}