קוד: ישעיהו מז בעברית מדוברת בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: איתמר כהן
אל:
לא שמת להם רחמים
מז,ו קצפתי על-עמי, השפלתי את עמי ישראל במסרי אותם בידייך; לא-שמת להם, רחמים--על-זקן, הכבדת עולך מאד. מז,ז ותאמרי, לעולם אהיה גברת--עד כי לא-שמת אלה על-לבך, לא זכרת את אחרית רשעתך (הגמול שיבוא). {פ}
מז,ח ועתה שמעי-זאת עדינה, היושבת לבטח, האמרה בלבבה, אני ואפסי עוד; לא אשב אלמנה, ולא אדע שכול (מיתת הבנים). מז,ט ותבואנה לך שתי-אלה רגע ביום אחד, שכול ואלמון (=אלמנות); בשלמותם באו עליך, למרות רוב כשפיך, למרות עצמת חברייך (=מכשפייך). מז,י ותבטחי ברעתך, אמרת אין מי שרואה אותי—ההתפארות בחכמתך ודעתך היא שהפכה אותך לשובבה (פראית ומופקרת); ותאמרי בלבך, אני ואפסי עוד. מז,יא ותבוא עליך רעה, אשר לא תדעי כיצד לקדם את פניה בכדי להינצל ממנה, ותיפול עליך צרה, לא תוכלי לכפרה בקרבן; ותבוא עליך פתאום שואה אשר לא ידעת כמותה.
עמדי נא בחבריך וברב כשפיך
מז,יב עמדי-נא בחבריך (=מכשפים) וברב מכשפיך, אשר יגעת בהם מנעוריך; אולי תוכלי הועיל, אולי תפחידי את אויביך ותתגברי עליהם. מז,יג עייפת, ברוב עצתך (החיפוש אחרי עצה שתצילך); יעמדו-נא ויושיעוך הוברי שמים (המעוננים, המגידים עתידות על פי הכוכבים), החוזים בכוכבים, מודיעים בכל חודש, מאשר יבאו עליך. מז,יד הנה היו כקש אש שרפתם, לא-יצילו את-נפשם מיד להבה; ומכל הלהבה הזאת לא תישאר אפילו גחלת להתחמם לאורה, אש לשבת מולה. מז,טו [כמו הקש שנשרף] כך קרה לכל אלה אשר יגעת בהם, והם הקיפוך מכל עבר, ובשעת אסון איש לעברו פנו, ולא נשאר מי שיושיעך. {ס}