ישעיהו מח בעברית מדוברת

קוד: ישעיהו מח בעברית מדוברת בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: איתמר כהן

אל:

שמעו זאת בית יעקב
מח,א שמעו-זאת בית-יעקב, הנקראים בשם ישראל, וממקור יהודה, יצאו; הנשבעים בשם יהוה, ואת אלהי ישראל יזכירו בתפילתם—אבל לא יעשו זאת באמת ובצדק (תפילתם מן השפה ולחוץ, ושבועתם לשקר). מח,ב כי-הם נקראים בני עיר הקדש, ועל-אלהי ישראל נסמכו: יהוה צבאות, שמו. {ס}

בטרם תבוא השמעתיך
מח,ג הדברים שהתרחשו כבר מאז הגדתי, ומפי יצאו ואשמיעם; פתאום עשיתי, ותבואנה. מח,ד לפי שידעתי, כי קשה אתה; ועורפך קשה כברזל, ומצחך קשה כנחושת. מח,ה לכן הגדתי לך מאז, בטרם תבוא השמעתיך--פן-תאמר אלילי עשם, ופסלי ונסכי צום (ציוה שהמאורעות יתרחשו).

השמעתיך חדשות מעתה
מח,ו שמעת וראוי שתתבונן בכל המאורעות שבעבר, ואתם הלוא בעל כורחכם תודו שדברי התקיימו: עתה אני משמיעך חדשות שתבואנה, ודברים נעלמים וחשובים שלא ידעתם. מח,ז עתה נבראו ולא מאז, ולפני-יום ולא שמעתם—שלא תוכל לומר, הנה ידעתים. מח,ח גם לא-שמעת, גם לא ידעת--גם, מאז לא-נפתחה אוזנך: כי ידעתי בגוד תבגוד, ופושע מבטן יקראו לך.

למען שמי אאריך אפי
מח,ט למען שמי אאריך אפי (ואסלח לך), ולמען תהילתי אכבוש את כעסי—בכדי שלא אכריתך. מח,י הנה לא צרפתיך בכור שמצרפים בו כסף, כדי שלא להשמידך כשם שנשמדים סיגי הכסף; אלא בחנתי אותך בכור של עינויים וסבל (היא הגלות, כלומר ענשתיך ברחמים). מח,יא למעני למעני אעשה, כי איך אוכל לעשות דבר שיחלל את שמי; וכבודי, לאחר לא-אתן. {פ}

ה' אהבו יעשה חפצו בבבל
מח,יב שמע אלי יעקב, וישראל אשר קראתי בשמך: אני-הוא אני ראשון, אף אני אחרון. מח,יג אף-ידי יסדה ארץ, וימיני פרשה את השמים במידה (כמו תקרה); קורא אני אליהם, יעמדו יחדו. מח,יד התקבצו כולכם ושמעו, מי בכל עובדי הפסילים הגיד את-אלה; יהוה אהב את כורש—והוא יעשה את חפצו (של ה') בבבל, ואת מעשה גבורתו (של ה') בכשדים. מח,טו אני אני (מדבר בשם ה'), דברתי אף-קראתיו; הבאתיו, והצליח דרכו. מח,טז קרבו אלי שמעו-זאת, לא בסתר דברתי זאת מקדם--מעת התחילו המאורעות (פעולות כורש) הייתי עמו; ועתה, באתי בשליחות אדני יהוה וברוחו. {פ}

לו הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך
מח,יז כה-אמר יהוה גואלך, קדוש ישראל: אני יהוה אלהיך מלמדך לטוב לך (לתועלתך), מדריכך בדרך תלך. מח,יח לו הקשבת, למצוותי; יהיה השלום שלך כמו נהר (הזורם בשפע ללא הפסקה), והצדקות שאעשה עמך ירבו כמו גלי הים. מח,יט ויהי כחול זרעך, וצאצאי מעיך כגרגריו; לא-יכרת ולא-ישמד שמו (של זרעך) מלפני. {ס}

צאו מבבל בקול רינה
מח,כ צאו מבבל, ברחו מכשדים, בקול רנה הגידו השמיעו זאת, בשרו את הבשורה עד-קצה הארץ; אמרו, גאל יהוה את עבדו יעקב. מח,כא השבים לארץ ישראל לא צמאו בדרך, ובמדבריות שהוליכם בו, מים מצור הזיל למו; ויבקע-צור ויזובו, מים. מח,כב אין שלום, אמר יהוה לרשעים (המסרבים לצאת מארצם לשוב לארץ ישראל). {פ}