ישעיהו מט בעברית מדוברת

קוד: ישעיהו מט בעברית מדוברת בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: איתמר כהן

אל:

ונתתיך לאור גוים
מט,א שמעו יושבי מדינות הים אלי, והקשיבו לאומים מרחוק; מאז לידתי יהוה הקדישני לתפקידי, ממעי אמי הזכיר את שמי. מט,ב וישם את פי כמו חרב חדה (דברי נבואתי חדים כחרב), בצל ידו החביאני (להגן עלי); וישימני לחץ מלוטש, בנרתיק החיצים שלו הסתירני. מט,ג ויאמר לי, עבדי-אתה--ישראל, אשר-בך אתפאר. מט,ד ואני אמרתי לחינם סבלתי, לתוהו והבל כיליתי את כוחי; אכן עתה רואה אני יהוה יעשה את משפטי, וישלם לי אלוהי כמעשי. {ס}
מט,ה ועתה אמר יהוה, אשר יצר אותי מהבטן להיות לו עבד, בכדי שאשיב את יעקב אליו, וישראל יאספו אליו; ואהיה נכבד בעיני יהוה, ואלהי היה חוזקי. מט,ו ויאמר (ה' לנביא), לא די שזכית להיות לי עבד, והתנבאת על תקומת שבטי יעקב, ועל שארית ישראל שלא נשמדו התנבאת שישובו לארץ ישראל; כי אם גם אתן אותך לאור גוים, ותבשר את ישועתי עד-קצה הארץ. {ס}

מלכים יראו וקמו
מט,ז כה אמר-יהוה גואל ישראל וקדושו, לאיש אשר ביזוהו, לעם אשר תיעבוהו, לעבד של המושלים (הכינויים הנ"ל מכוונים לעם ישראל), בעתיד מלכים יראו ויקומו מפניכם, והשרים ישתחוו לכם—תשועתכם תהיה למען יהוה הנאמן בהבטחתו להושיעכם, והוא קדוש ישראל אשר בחר בכם. {ס}

בעת רצון עניתיך
מט,ח כה אמר יהוה, בעת רצון עניתיך (עם ישראל נושעו בשעת רחמים ואהבה), וביום ישועה, עזרתיך; ואשמור אותך, ואתנך לעם בריתי, להקים ארץ, להנחיל נחלות שממות. מט,ט לאמר לאסורים צאו, לאשר בחשך התגלו וצאו לאור (אסורים, אשר בחושך, כינויים לגולים); בהליכתם בדרכים ימצאו כל מחסורם, ובכל הגבעות החשופות שיצעדו עליהם ימצאו את צורכיהם. מט,י לא ירעבו ולא יצמאו, ולא-יכם שרב (חום לוהט) ושמש: כי-מרחמם ינהגם, ועל-מעיינות מים ינהלם. מט,יא ושמתי את כל ההרים למישור; והשבילים שבמקומות הנמוכים יוגבהו (בכדי שתהיה הדרך ישרה). מט,יב הנה-אלה, מרחוק יבאו; והנה-אלה מצפון ומים, ואלה מארץ סינים (חבל מרוחק במצרים). מט,יג רנו שמים וגילי ארץ, ופצחו הרים רנה: כי-נחם יהוה עמו, וענייו ירחם. {ס}

התשכח אשה עולה
מט,יד ותאמר ציון, עזבני יהוה; ואדני, שכחני. מט,טו התשכח אשה עוללה, שלא תרחם על בן-בטנה; אפילו אם יתרחש שאמהות תשכחנה, אבל אנכי לא אשכחך. מט,טז הן על הכפיים חקקתי את דמותך (שלא אשכחך); חומתיך השומרות עליך לנגדי תמיד (תמיד חושב ה' על שמירת ישראל). מט,יז מיהרו, בניך לשוב; ואילו מהרסי ומחריבי ארצך יברחו ממנה עם שוב הגולים. מט,יח שאי-סביב עיניך וראי, כולם נקבצו באו-לך; חי-אני נאם-יהוה, כי בניך כולם יהיו לך כמו עדי (תכשיט) שתלבשי, ואת תקשרי אותם כמו קישורי הכלה (חוטי משי שקושרת את שערה). מט,יט כי במקום החורבות והשיממון שלך, וארצך ההרוסה: תהיי צרה מלהכיל את יושבייך (כל הארץ תהיה מאוכלסת עד אפס מקום), ורחקו משחיתייך. מט,כ עוד יאמרו באוזניך, בני שכליך (שהיית סבורה ששכלת אותם): צר-לי המקום, זוז-לי שאוכל לשבת. מט,כא ואמרת בלבבך, מי ילד-לי את-אלה, ואני שכולה וגלמודה; גולה ומרוחקת מארצי (בני רחקו מארצי), ואלה מי גדל--הן אני נשארתי לבדי, אלה היכן היו. {פ}

אשא אל גוים ידי
מט,כב כה-אמר אדני יהוה, הנה אשא אל-גוים ידי (ארמוז להם שיביאו את בנייך), ואל העמים ארים את דגלי; והביאו את בניך בכנפי בגדיהם, ובנותיך על-כתף תנשאנה. מט,כג והיו מלכים אומניך, ושרותיהם מיניקותיך—על פניהם לארץ ישתחוו לך, ועפר רגליך ילחכו; וידעת כי-אני יהוה, אשר לא-יבשו קווי. {ס}

וידעו כל בשר כי אני ה' מושיעך
מט,כד היתכן כי יקחו מגיבור מנצח את שללו; ואם יחזיר העריץ (המנצח) את שביו. {ס}
מט,כה כי-כה אמר יהוה, אפילו אם יוקח שבי מגיבור, והשלל של העריץ ילקח; את יריבך אנכי אריב, ואת בניך אנכי אושיע (ממני לא יקחו את המלקוח). מט,כו והאכלתי את בשר לוחציך לחיות היער, והם ישתכרו מדמם כמו מעסיס (יין); וידעו כל-בשר, כי אני יהוה מושיעך, וגואלך גיבור יעקב. {ס}