מאת: חגי הופר
אל:
נכתב ב: 00:38:09 01.02.2009, כתוספת/תגובה ל: ישעיהו נ
מפרש רש"י - "דבר לעות. מנחם חברו במחלוקת עת לשות לה' (תהלים קיט) לקבוע להם עתים". וכן רד"ק ומצודות.
קאסוטו - "השורש עות נמצא במקרא רק כאן, ולפי הענין מבארים אותו: עודד חזק".
ואנו נפרש, על פי חלופת האותיות, אפשר לומר לאות, כלומר לבוא (ויש פה גם לשון נופל על לשון עייף, לאה), וכן יש ביאה יותר דרמטית - לעוט. ושורש אחד שמזכיר הכתוב הזה הוא השורש לעוות, גם כן מין זעזוע. על כל פנים יש לומר, כי לעיתים גם-כן מתבדלת הע' מהא'.