קוד: ישכיל עבדי - לא הנוצרי בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: חגי הופר
אל:
פרשה זו מגוללת את סיפורו ודמותו של העבד הסובל, דמות מסתורית שיצר ישעיה. הנוצרים מפרשים אותה על ישוע מושיעם, ואולם, אם נבדוק, נראה שדבר זה לא מתאים ולא יתכן, למשל:
"מעמל נפשו יראה
" (נג', 11) - זה נאמר לאחר ש-"נגזר מארץ החיים
" (נג, 8), או בניסוח אחר - "הערה למוות נפשו
" (נג', 12). הנוצרים מפרשים זאת כמוות ממש, אך זה לא יתכן וגם לא נחוץ, שכן משמעותו האמיתית של הכתוב היא רק הנכונות והרצון למות, או כמה שמכנים חכמינו - 'עני חשוב כמת', נשפכה נפשו, בפירוש מילולי, וכן
להגזר אינו בהכרח למות, שכן אנו מוצאים אף בתהילים - "והמה מידך נגזרו
" ועוד, ואין הכוונה שם למתים ממש. ויש לציין כי אנשים חיים נקראים 'מתים'.
כך גם שאר פרשנויות הנוצרים חוטאים למטאפוריות של הכתובים; למשל, "יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל
" (תהילים, כב', 19), אינו אלא ביטוי מטאפורי ולא כמפורש אצלם.
וכן אצלנו - "ויתן את רשעים קברו ואת עשיר במתיו
" (נג', 9) הוא ביטוי מושאל, כמו שאנו מוצאים לרוב בתנ"ך קבר במשמעות מושאלת - ירמיה אומר שהייתה לו אמו קברו, למשל. ובקהלת - "ראיתי רשעים קבורים ובאו וגו'
", כלומר - זה הבית, כמו שהוא גם אומר - "מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר
" (ישעיה, כב', 16) והכוונה של זה יכולה להיות כללית.
ובכל מקרה, ישוע הרי לפי סיפורם ' ראה ' אף קודם צליבתו, אם כך מדוע מזכירנו הכתוב רק עתה?
ועוד קשיים רבים יש בהתאמת הכתוב -