הערה למוות נפשו - מחשבות אובדניות

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

ישעיהו נג12: "לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר  הערה  למות נפשו ואת פשעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפשעים יפגיע"

הצעה לפירוש

.

ויקרא פרק כ, פסוק יח

וְאִישׁ אֲשֶׁר-יִשְׁכַּב אֶת-אִשָּׁה דָּוָה, וְגִלָּה אֶת-עֶרְוָתָהּ אֶת-מְקֹרָהּ הֶעֱרָה , וְהִוא, גִּלְּתָה אֶת-מְקוֹר דָּמֶיהָ--וְנִכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם, מִקֶּרֶב עַמָּם. 

רש"י

הערה - גלה וכן כל ל' ערוה גלוי הוא והוי"ו יורדת בתיבה לשם דבר כמו זעוה מגזרת (אסתר ה) ולא קם ולא זע וכן אחוה מגזרת אח, והעראה זו נחלקו בה רבותינו (יבמות נה) י"א זו נשיקת שמש וי"א זו הכנסת עטרה

 

ישעיהו פרק נג, פסוק יב

לָכֵן אֲחַלֶּק-לוֹ בָרַבִּים, וְאֶת-עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל, תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ , וְאֶת-פֹּשְׁעִים נִמְנָה; וְהוּא חֵטְא-רַבִּים נָשָׂא, וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ. 

 

מצודת דוד

תחת וגו' - בגמול אשר שפך נפשו והפקירה למיתה

מצודת ציון

הערה - ענין שפיכה וכן אל תער נפשי (תהלים קמא)

 

עבד ה' המתואר בישעיה נג' "מערה נפשו למוות", מה הכוונה? לעניות דעתי, פשוט בעקבות כל סבלו המתואר הוא מאס בחיים, היו לו מחשבות אובדניות, ללא היישום שלהן. רק כך - וּזְרוֹעַ יְהוָה, עַל-מִי נִגְלָתָה? – ה' מושיע אף את מי שהתייאש מחייו. מבחינה זו, כמו גם מבחינת הסבל עצמו, ניתן להקביל בין עבד ה' זה ובין איוב הסובל ומואס בנפשו, כמו למשל: איוב ט21: "תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי ", איוב מב6: "על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר ". אך אחרית עבד ה', כמו אחרית איוב, בורכה. נראה שיש כאן מסר חיובי לכל בעלי המחשבות האובדניות.

ואולי מרפא למצב זה הוא שוב אותה שפיכה, אלא שלא למוות אלא לה', או לידיד, כמו שנאמר: תהלים קב1: "תפלה לעני כי יעטף ולפני ה'  ישפך  שיחו " . או כמו איוב השופך נפשו לאוזני ידידיו. כאן גם מתחברות המשמעויות השונות – שפיכה וגילוי, שהרי שפיכת הנפש היא גם גילויה. ועל כך ידוע המשפט (שדנתי בו בעבר): משלי יב25: "דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה". או שוב מאיוב: איוב לב20: " אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה", אף כי לפעמים גם בזאת אין מועיל: איוב טז6: " אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך". ובכל אופן לעבד ה' (על פי פרשנות אחת) גם זה לא היה שהרי – וְאֶת-דּוֹרוֹ מִי יְשׂוֹחֵחַ? . ואגב את המשכו: כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים, גם אני מפרש בצורה כזו, לא שמת, אלא שנותק (אולי בדומה לדין כרת).