קוד: ישעיהו נד בעברית מדוברת בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: איתמר כהן
אל:
אל תיראי כי לא תבושי
נד,ד אל-תיראי כי-לא תבושי, ואל-תכלמי כי לא תחפירי (=תתביישי): כי בושת עלומיך תשכחי, וחרפת אלמנותיך לא תזכרי-עוד. נד,ה כי אדונך שעשה אותך לעם, יהוה צבאות שמו; וגואלך קדוש ישראל, אלהי כל-הארץ יקרא. נד,ו כי כמו שקוראים לאשה עזובה ועצובת רוח, כך קרא לך יהוה; וכמו אשת נעורים כי תמאס [וכעת בעלה מחזיר אותה, כך את], אמר אלהיך. נד,ז ברגע קטן, עזבתיך; וברחמים גדלים, אקבצך. נד,ח בכעס גדול, הסתרתי פני לרגע ממך, ובחסד עולם, רחמתיך--אמר גואלך, יהוה. {ס}
נשבעתי מקצף עליך
נד,ט הגלות הזאת היא לי כמו המבול בימי נח, אשר נשבעתי שלא יעברו עוד על הארץ--כן נשבעתי שלא אקצוף עוד עליך, ולא אגער בך. נד,י אפילו אם ההרים ימושו ויפלו, והגבעות תיפולנה--חסדי מאיתך לא-ימוש, וברית שלומי לא תימוט, אמר אוהבך יהוה. {ס}
הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך
נד,יא עניה סערה (=מעונה שגלתה מארצה בסערת המלחמה), שלא היה לה מנחם; הנה אנכי מפזר על אבני הבניין פוך בכדי לקשטן (צבע הפוך עשוי מאבן יקרה, ושמש לאפור העיניים ולקישוט בנינים), ואבני היסודות יהיו מאבן ספיר. נד,יב ושמתי מאבן כדכוד (אבן טובה הנוצצת ככידודי אש) את שיני החומה (הנוצצות בשמש), ושעריך לאבני אקדח (אבן יקרה נוצצת כאש קודחת); וכל מרחבי ארצך ימלאו אבני-חפץ (אבנים טובות).
כל בניך למודי ה'
נד,יג וכל-בניך מלמודים בדעת יהוה (מחונכים לפי תורת ה'); ורב השלום אשר לבניך. נד,יד בצדקה תהיי מיוסדת; תתרחקי מעושק ואז לא תיראי, ומחיתה לא תקרב אליך. נד,טו הן כל אפס מאפסי הארץ ירא אותי—מי שיתגרה בך על ידך יפול. נד,טז הנה אנכי בראתי חרש (אומן ברזל)—בעבודתו הוא נופח באש הפחמים, ומוציא כלי הראוי לעשות בו את ייעודו (של הכלי); ואנכי בראתי משחית לחבל. נד,יז כל-כלי שיוצר לפגוע בך לא יצלח, וכל לשון שתקום אתך למשפט (להישפט איתך בדיבורים) תרשיעי (כי אותו אדם יצא חייב בדין); זאת נחלת עבדי יהוה, וזאת היא צידקתם שתגיע מאתי--נאם-יהוה. {ס}