קוד: ישעיהו נו בעברית מדוברת בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: איתמר כהן
אל:
בן הנכר הנלוה אל ה' והסריס
נו,ג ואל-יאמר בן-הנכר, אשר הצטרף אל-יהוה לאמר, הבדל יבדילני יהוה, מעל עמו; ואל-יאמר הסריס (חשוך בנים), הן אני עץ יבש. {פ}
נו,ד כי-כה אמר יהוה, לסריסים אשר ישמרו את-שבתותי, ויבחרו באשר חפצתי; ומחזיקים בבריתי. נו,ה ונתתי להם בביתי ובחומתי, זכר ושם—שהוא טוב מבנים ומבנות: שם עולם אתן-לו, אשר לא יכרת. {ס}
נו,ו ובני הנכר, הנלוים על-יהוה לשרתו, ולאהבה את-שם יהוה, להיות לו לעבדים--כל-שומר שבת מחללו, ומחזיקים בבריתי. נו,ז והביאותים אל-הר קדשי, ושמחתים בבית תפילתי--עולותיהם וזבחיהם לרצון, על-מזבחי: כי ביתי, בית-תפלה יקרא לכל-העמים. נו,ח נאם אדני יהוה, מקבץ נדחי ישראל: עוד אקבץ על נקבצי ישראל את בני הנכר יראי ה'.
כל חיתו שדי אתיו לאכל
נו,ט כל חיות השדה וחיות היער; בואו לטרוף את הצאן [מאין רועה משגיח עליהם]. {פ}
נו,י שומרי העדר (הכוונה למנהיגי העם) הצופים כולם עיוורים, ולא ידעו מה שנעשה מסביבם--כולם כלבים אילמים, לא יוכלו לנבוח; והם הוזים (=חולמים) או מנמנמים [ואינם דואגים לעדר אלא לעצמם]. נו,יא והכלבים עזי-נפש (=חצופים) רעבתנים, ואין גבול לרעבתנותם, והמה הרועים לא ידעו זאת ולא הבינו זאת; כולם לדרכם פנו, כל איש פנה לטובת נפשו. נו,יב אומרים הם זה לזה: באו ניקח יין, ונשתכר מהשכר; וגם מחר יהיה כמו היום, ועוד נוסיף מחר לשתות יותר מהיום.