קוד: ישעיהו נז בעברית מדוברת בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: איתמר כהן
אל:
הנחמים באלים תחת כל עץ רענן
נז,ג ואתם קרבו הנה, בני מעוננת (=מכשפה); בני אב מנאף ואם זונה (כלומר מושחתים משחר ילדותם). נז,ד על מי תתענגו בדברי הלצה—על מי תרבו ללעוג ותרבו לדבר; הלוא אתם ילדי-פשע, זרע שקר. נז,ה המתחממים לזנות תחת האלים (אילנות לעבודה זרה), תחת כל עץ רענן; שוחטי הילדים בנחלים, תחת נקרות הסלעים. נז,ו באבנים החלקות שבנחל חלקך, הם הם גורלך; גם-להם שפכת נסך, העלית מנחה--העל אלה, אנחם (ארגע ואתחרט מלהעניש אתכם). נז,ז על הר-גבה ונשא, שמת משכבך; גם-שם עלית, לזבוח זבח. נז,ח ואחר הדלת והמזוזה, שמת את צלמי האלילים: כי מאתי התרחקת ותעלי על הר גבוה לעבוד אלילים, הרחבת משכבך שיהיה מקום לעוגבים, ותכרתי לך ברית עמם--אהבת את משכבם, וגם הכנת מקום. נז,ט ותלכי להקביל את פני המלך עם תשורה של שמן, ותרבי לו בשמים ומעשה רוקח; ותשלחי את שלחיך עד מרחוק, ותשפילי את עצמך עד-שאול. נז,י מרוב הליכה בדרכים יגעת, לא אמרת נואש; מצאת בך כוחות להמשיך בדרכך, למרות הטורח לא חלית (כי היה לך רצון עז).
בזעקך יצילך קיבוציך
נז,יא וממי פחדת ותיראי, כי בגדת בי, ואותי לא זכרת, לא-שמת על-לבך; הלא אני כל הזמן שתקתי והארכתי אפי, וכנראה משום זה לא יראת ממני. נז,יב אבל עתה אפרסם את צדקתך (בלעג, והכוונה למעשיך הרעים); ואת מעשיך אשר אין בהם תועלת. נז,יג בעת צרה יבואו נא האלילים שקבצת להצילך, אבל הן את כולם ישא-רוח יקח-הבל; והחוסה בי ינחל-ארץ, ויירש הר-קדשי. נז,יד ואמר [החוסה בי] עשו דרך סלולה, פנו את הדרך; סלקו מכשול מדרך עמי. {ס}
דרכיו ראיתי וארפאהו
נז,טו כי כה אמר רם ונשא, הקיים לנצח ושמו קדוש—במקום מרום וקדוש אשכון; אבל נמצא אני תמיד לעזרת דך וענו, להחיות רוח מושפלים, ולהחיות לב נדכאים. נז,טז כי לא לעולם אריב, ולא לנצח אקצוף: וכי רצונכם יסתר מלפני, והלא אני יוצר הנשמות. נז,יז בעון בצעו (=גזל וחמס) קצפתי ואכהו, אסתיר את פני ממנו ואקצוף עליו; וילך סורר בדרך לבו הרע. נז,יח וכאשר ראיתי את דרכיו הטובים (כי הוא שב לה') וארפאהו; ואדריכהו, ואתן לו ולאבליו תנחומים על סבלו שסבל. נז,יט ה' שברא את כושר הדיבור; יתן שלום רב לרחוק (שבגלות) ולקרוב (שבארץ ישראל), אמר יהוה—ורפאתיו מסבלו.
אין שלום אמר אלהי לרשעים
נז,כ והרשעים [שאין להם תקנה] יהיו כמו ים סוער: כי הים הסוער לא יוכל להיות שקט, ויגעשו מימיו העכורים ויעלו רפש וטיט (כן הרשעים מוסיפים חטא על פשע). נז,כא אין שלום, אמר אלהי לרשעים. {פ}