הרמב"ם בשמונה פרקים, פרק ו', שואל מי עדיף – המעולה או המושל ברוחו, כלומר בין מי שלא מתאוה לרע לזה המתאוה לרע אבל מתגבר על תאוותו. וראה:
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/shmona/6-2.htmהרמב"ם עונה, שבמצוות השכליות עדיף לא להתאוות לרע ואילו בשמעיות טוב להתגבר על היצר.
ואולם, יש על זה פסוק מפורש:
שעיהו נז19: "בורא נוב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו"
הווה אומר – לשניהם כאחת שלום (או שמא נאמר – אף לרחוק תחילה, כהזכרתו הראשונה בפסוק? וזה שוב דרש).