החובה ליצור אוירה של שבת בספר ישעיהו

קוד: ביאור:ישעיהו נח13 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: חגי הופר

אל:

"אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכובד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר. אז תתענג על ה' והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר" (ישעיה, נח', 13-14).

כאן מפורטת לנו יותר מצוות השבת ממה שהיא מתוארת בקצרה בתורה. שם יש רק את האמירה הכללית - "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות, כ', 7) והמשכו, וכן - שמור את יום השבת לקדשו כאשר צוך ה' אלהיך" (דברים, ה', 11) והמשכו שם, וכן עוד יש - "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" (שמות, לה', 3) ומזה למדו חכמי התלמוד את כל ל"ט המלאכות האסורות, על פי המלאכות שהיו עושים במשכן. ועוד אנו מוצאים בכתובים - "בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועומסים על החמרים ואף יין ענבים ותאנים וכל משא ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד ביום מכרם ציד" (נחמיה, יג', 15).

אך בכתוב שלנו יותר מוזכרת האווירה של השבת, וכן מוזכרים 3 דברים -

• עשות דרכיך, וכמפורש - יציאה מחוץ לתחום, או השיבה ממנה,
• מצוא חפצך - בדברים האסורים, או אפשר לומר מכל חפץ-לב מיוחד, שהשבת היא לא הזמן המתאים להשגתו, אלא למנוחה היא,
  
• ודבר דבר - חשבונות האסורים בשבת, או דבר אוון שאסור אף בחול ובוודאי שבשבת אסור.