מאת: חגי הופר
אל: hagaihof @ gmail.com
נכתב ב: 00:42:49 14.02.2013, כתוספת/תגובה ל: ישעיהו נט
ותהי האמת נעדרת – כתיאור הפוסטמודרניזם :
הנביא ישעיה מתאר מציאות עתידנית בה -
ישעיה נט טו: "וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל; וַיַּרְא יְהוָה וַיֵּרַע בְּעֵינָיו, כִּי-אֵין מִשְׁפָּט".
הפשט ברור, לפי מצודת ציון: "נעדרת - ענין חסרון כמו איש לא נעדר (לעיל מ)".
והנה, היעדרות האמת היא מאפיין מרכזי של תקופתנו הפוסטמודרנית:
מתוך "אנציקלופדיה של הרעיונות" [1], ערך "פוסטמודרניזם, בפילוסופיה" (עמ' 883):
"פוסטמודרניזם הוא מהלך תרבותי הכולל שלושה כיוונים עיקריים: א. ערעור של מושג האוטונומיה של הידע ושל יכולת המדע לרדת לחקר האמת... האמת נתפשת כמונח סובייקטיבי, תלוי הקשר והגדרה".
ערעור מעמד האמת נובע מתוך עמדה רלטיביסטית, כלומר: "השקפה פילוסופית הדוחה את הטענה בדבר קיומן של אמיתות אוניברסליות... הרלטיביזם הקוגניטיבי טוען כי לעולם אין מאפיינים ותכונות משלו; קיימות רק דרכים שונות לפרשו" (ערך "רלטיביזם", עמ' 1139).
מכאן אנו מגיעים לדרש:
בתלמוד מוסיפים - סנהדרין צז א: "מאי ותהי האמת נעדרת אמרי דבי רב מלמד שנעשית עדרים עדרים והולכת לה".
עדרים עדרים הוא המשכה הישיר של המחשבה הפוסטמודרנית, כלומר – נרטיבים נרטיבים, כפי שמבואר: "במובנו זה מסמן המונח את האופי הסובייקטיבי של צבירת הידע ההיסטורי, וכן את ייצוג משמעות הזמן בהתאם לחוקיות אסתטית ואידיאולוגית מסוימת. נרטיב פירושו מודעות לשפה המבנה את תחושת הזמן ההיסטורי" (ערך "נרטיב", עמ' 732).
אציין, כי בספרי "יסודות הבניין – על צלם אלוהים שבאדם ועוד" ניסיתי למצוא פתרון לבעיה זו ולנסות ולגשר בין התפישה האנתרופוצנטרית החילונית, המתרכזת באדם, ובין הגישה התאוצנטרית הדתית, המתרכזת באל, על-ידי התמקדות ברעיון הבריאה של האדם בצלם אלוהים (ולהרחבה יש לעיין שם). רעיון זה יכול, לדעתי, להתקבל גם על אנשים דתיים וגם על אנשים חילוניים, אם אינם לגמרי מטריאליסטים.
דברים דומים אנו מוצאים בהגותו של עמנואל לוינס: "האמת איננה סינתזה מופשטת, אלא תהליך דיאלוגי, אינטרסובייקטיבי, המתקדם באמצעות השיח עם האחר ב "פנים אל פנים" של בני האדם (לוינס). המוסר אינו נגזר אפוא מן האחריות לאמת או לידע אלא מתוך שאיפה אל הטוב שמתגלה בתוך ממד האחריות לאחר" (ערך "פוסטמודרניזם, אתיקה", עמ' 891, הדגשה שלי).
עם זאת, בגמרא סוטה (מ"ט ע"ב) נאמר (עפ"י מיכה ז') - "בעקבות משיחא - חוצפא יסגא" , כלומר כאן ניבוי שתהיה עזות פנים דווקא.
[1] גורביץ', דוד, וערב, דן, אנציקלופדיה של הרעיונות – תרבות, מחשבה, תקשורת , ת"א: בבל, 2012.