מדרש משיח

קוד: מדרש משיח בתנ"ך

סוג: מאמר

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

מדרש משיח:

ילקוט שמעוני ישעיהו ס, סימן תצט:

אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: רבש"ע, בשביל תורה שנתת לי, שנקראת מקום חיים אני עתידה להתענג באורך!
מהו באורך נראה אור?
זה אורו של משיח, שנאמר: וירא אלוהים את האור כי טוב.
מלמד, שצפה הקב"ה בדורו של משיח ובמעשיו קודם שנברא העולם וגנזו למשיח ולדורו תחת כסא הכבוד שלו.
אמר שטן לפני הקב"ה: רבש"ע, אור שנגנז תחת כסא הכבוד שלך למי?
א"ל: למי שהוא עתיד להחזירך ולהכלימך בבשת פנים.
א"ל: רבש"ע, הראהו לי!
א"ל: בא וראה אותו, וכיוון שראה אותו נזדעזע ונפל על פניו, אמר: בודאי זהו משיח שעתיד להפיל לי ולכל שרי עובדי אלילים בגיהינום, שנאמר: בלע המות לנצח ומחה ה' אלוהים דמעה מעל כל פנים.
באותה שעה התרגשו העו"א, אמרו לפניו: רבש"ע, מי הוא זה שאנו נופלים בידו מה שמו ומה טיבו?
א"ל הקב"ה: אפרים משיח צדקי שמו, ומגביה קומתו וקומת דודו ומאיר עיני ישראל ומושיע עמו, ואין כל אומה ולשון יכולה לעמוד בו, שנאמר: לא ישיא אויב בו ובן עולה לא יעננו - וכל איביו וצריו מתבהלים ובורחים מלפניו, שנאמר: וכתותי מפניו צריו - ואף נהרות פוסקים בים, שנאמר: ושמתי בים ידו ובנהרות ימינו.

התחיל הקב"ה מתנה עמו כשברחו, א"ל: הללו שגנוזים אצלך עונותיהם, עתידים להכניסך בעול ברזל, ועושים אותך כעגל הזה שכהו עיניו, ומשנקין את רוחך בעול, ובעונותיהם של אלו עתיד לשונך להדבק בחכך, רצונך בכך?
אמר משיח לפני הקב"ה: רבש"ע, שמא אותו צער שנות רבות הם?
א"ל הקב"ה: חייך וחיי ראשך שבוע גזרתי עליך, אם נפשך עצבה אני טורדן מעכשו.
אמר לפניו: רבש"ע, בגילת לבי ובשמחת לבי אני מקבל עלי על מנת שלא יאבד אחד מישראל. ולא חיים בלבד יושעו בימי, אלא אף אותם שגנוזים בעפר.
ולא מתים בלבד יושעו בימי, אלא אף אותם מתים שמתו מימות אדם הראשון עד עכשו.
ולא אלו בלבד, אלא אף נפלים יושעו בימי,
ולא נפלים בלבד יושעו בימי, אלא אף אותם מתים שמתו מימות אדם הראשון עד עכשו.
ולא אלו בלבד אלא אף נפלים יושעו בימי,
ולא נפלים בלבד, אלא אף למי שעלתה על דעתך לבראות ולא נבראו.
בכך אני רוצה, בכך אני מקבל.
אמרו: שבוע שבן דוד בא בו, מביאין קורות של ברזל ונותנים לו על צוארו, עד שנכפף קומתו והוא צועק ובוכה ועולה קולו למרום.
אמר לפניו: רבש"ע, כמה יהא כחי כמה יהא רוחי וכמה יהא נשמתי וכמה יהא אברי לא בשר ודם אני?
על אותה שעה היה דוד בוכה, ואמר: יבש כחרש כחי.
באותה שעה אמר לו הקב"ה: אפרים, משיח צדקי, כבר קבלת עליך מששת ימי בראשית, עכשיו יהא צער שלך כצער שלי, שמיום שעלה נבוכדנאצר הרשע והחריב את ביתי ושרף את היכלי והגליתי את בני לבין אומות העולם, חייך וחיי ראשך לא נכנסתי לכסא שלי, ואם אין אתה מאמין, ראה הטל שעל ראשי, שנאמר: שראשי נמלא טל.
באותה שעה אמר לפניו: רבש"ע, עכשיו נתישבה דעתי עלי, כי דיו לעבד שיהיה כרבו.

א"ר יצחק:
שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה:
מלך פרס מתגרה במלך ערבי והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם, ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה, וישראל מתרעשים ומתבהלים, ואומר: להיכן נבוא ונלך, להיכן נבוא ונלך?
ןאומר להם: בני, אל תתיראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם.
מפני מה אתם מתיראים?
אל תיראו הגיע זמן גאולתכם, ולא כגאולה ראשונה גאולה אחרונה, כי גאולה ראשונה היה לכם צער ושעבוד מלכויות אחריה, אבל גאולה אחרונה אין לכם צער ושעבוד מלכיות אחריה.

שנו רבותינו:
בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר: ענוים, הגיע זמן גאולתכם!
ואם אין אתם מאמינים ראו באורי שזרח עליכם, שנאמר: קומי אורי כי בא אורך וכזבוד ה' עליך זרח - ועליכם בלבד זרח ולא על עובדי אלילים, שנאמר: כי הנה החשך יכסה ארץ - באותה שעה מבהיק הקב"ה אורו של מלך המשיח ושל ישראל והולכים כולם לאורן של מלך המשיח ושל ישראל, שנאמר: והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך - ובאים ומלחכים עפר מתחת רגליו של מלך המשיח, שנאמר: ועפר רגליך ילחכו - ובאים כולם ונופלים על פניהם לפני משיח ולפני ישראל ואומרים: נהיה לך ולישראל לעבדים, וכל אחד מישראל אלפים ושמות מאות עבדים יהיו לו, שנאמר: בימים ההמה אשר יחזיקו עשר אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלוהים עמכם.

שנו רבותינו:
עתידין אבות העולם לעמוד בניסן ואומרים לו: אפרים משיח צדקנו, אע"פ שאנו אבותיך אתה טוב ממנו, שסבלת עונות בנינו ועברו עליך מדות קשות ורעות, מה שלא עברו על הראשונים ועל האחרונים, והיית שחוק ולעג באומות בשביל ישראל, וישבת בחשך ואפלה ועיניך לא ראו אור, וצפד עורך על עצמך וגופך היה יבש כעץ ועיניך חשכו מצום וכחך יבש כחרס, וכל אלו מפני עונות בנינו, רצונך יהנו בנינו מטובה זו שהשפיע הקב"ה לישראל?
שמא בשביל צער שצערת עליהם ביותר וחבשוך בבית האסורים אין דעתך נוחה מהם.
אומר להם: אבות העולם, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם ובשביל בניכם, שיהנו מטובה זו שהשפיע הקב"ה לישראל.
אומרים לו אבות העולם: אפרים משיח צדקנו, תנוח דעתך שהנחת דעת קונך ודעתנו.

א"ר שמעון בן פזי:
באותה שעה מגביה הקב"ה למשיח עד שמי השמים ופורש עליו מזיו כבודו, מפני אומות העולם, מפני פרסים הרשעים.
אומרים לו: אפרים משיח צדקנו, הוי דיין על אלו ועשה בהם מה שנפשך חפצה, שאלמלי רחמי שגברו עליך ביותר, כבר אבדוך מן העולם ברגע אחד, שנאמר: הבן יקיר לי אפרים וגו'.
למה רחם ארחמנו שני פעמים?
אלא רחם בשעה שהיה חבוש בבית האסורים, שבכל יום ויום היו מחרקין שיניהם ומרמזין בעיניהם ומנענעין בראשיהם ומפטירין בשפתותיהם, שנאמר: כל רואי ילעיגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש וכל המזמור.

ארחמנו - בשעה שהוא יוצא מבית האסורין שלא מלכות אחד ושתי מלכיות באים עליו, אלא מאה וארבעים מלכיות מקיפין אותו, ואומר לו הקב"ה: אפרים משיח צדקי, אל תירא מהם כי כל אלה ברוח שפתיך ימותו, שנאמר: וברוח שפתיו ימית רשע.
מיד הקב"ה עושה לו למשיח שבע חופות של אבנים טובות ומרגליות וזמרגדין, וכל חופה וחופה נמשכין מתוכה ארבע נהרות של יין וחלב ודבש ואפרסמון טהור, ומחבקו הקב"ה בפני הצדיקים, ומכניסו לחופה ורואין אותו כל הצדיקים, ואומר להם הקב"ה: צדיקי עולם, עדיין לא נטל אפרים משיח צדקי חצי צערו, עדיין יש לי מדה אחת שאני נותן לו שלא ראתה עין מעולם, שנאמר: עין לא ראתה אלוהים זולתך (כתוב ברמז תתרמ"ח).

באותה שעה קורא הקב"ה לרוח צפונית ולרוח דרומית ואומר להם: כבדו ורבצו לפני אפרים משיח צדקי בכל מיני בשמים שבגן עדן, שנאמר: עורי צפון ובאי תימן הפיחי גני וגו'.

קומי אורי כי בא אורך =
בשעה שהקב"ה אומר לציון קומי - אומרת לפניו: רבש"ע, עמוד אתה בראש ואני אחריך!
אמר להם: יפה אמרת, שנאמר: עתה אקום יאמר ה'.

סימן תק:

שאי סביב עיניך וראי -
באותה שעה מביא הקב"ה אליהו ומשיח וצלוחית של שמן בידיהן ומקליהן בידיהם, ונקבצים כל ישראל לפניהם, ושכינה לפניהם ונביאים מאחריהם, ותורה מימינם ומלאכי השרת משמאלם, ומוליכים אותם אל עמק יהושפט ונקבצין כל הגוים שם, שנאמר: וקצבתי את כל הגוים.
באותה שעה מביא הקב"ה אלילי העו"א ונותן בהם רוח ונשמה, ואומר: יעברו על גשר גיהינום ועוברים, וכיון שמגיעים שם, יהיה לפניהם כחוט ונטפלים לגיהינום, ומיד ישראל מתיראין ואומרים לפניו: רבש"ע, תאמר כאשר עשית עם אלו תעשה עמנו?!
אומר להם: מי אתם?
אומרים לו: אנחנו עמך ונחלתך ישראל.
אומרים להם: מי מעיד?
אומרים לו: אברהם.
קורא לאברהם אומר לו: מעיד אתה שהם עמי ואני אלהיהם?
אומר לפניו: רבש"ע, לא כך אמרת לי: וגם את הגוי אשר תעבודו דן אנכי.
אומר להם: מי מעיד יותר?
אומרים לו: יצחק.
קורא ליצחק, אומר לו: מעיד אתה שהם עמי ואני אלהיהם?
אומר לפניו: רבש"ע, לא כך אמרת לי: כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל.
אומר להם: מי מעיד יותר?
אומרים לו: יעקב.
קורא ליעקב אומר לו: מעיד אתה שהם עמי ואני אלהיהם?
אומר לפניו: רבש"ע, לא כך אמרת להם: לא יהיה לך.
והם אמרו: שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד.
באותה שעה עובר הקב"ה לפניהם והם אחריו, שנאמר: ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם. באותה שעה מביא הקב"ה תורה ומניחה בחיקו, ומבהיק זיון של ישראל מסוף העולם ועד סופו.
אמר גבריאל לפני הקב"ה: רבש"ע, יבאו העו"א ויראו בטובתן של ישראל, ואומר להם: אל יראו, וכן אומר ישעיהו: ה' רמה ידך בל יחזיון.
אמר משה לפני הקב"ה: רשב"ע, יבאו ויראו, שנאמר: יחזו ויבושו קנאת עם.
אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: רבש"ע, יבאו ויראו ויבושו, שנאמר: ותרא אויבתי ותכסה בושה.
באותה שעה נפתחה גיהינום ויוצאים כל העו"א ורואים בטובתם של ישראל, ונופלים על פניהם ואומרים: כמה נאה אדון זה, כמה נאה אומה זו, שאהב אותם ביותר: אשרי העם שככה לו
פרעה אומר לפניו: רבש"ע, במה נשתנה אומה זו שאהבת אותם ביותר?
אומר להם: אתם שוטים שבעולם, אתם ידעתם אותי והנחתם אותי ולא בטחתם בי. אבל ישראל קדשו שמי פעמים בכל יום, ובטחו בי ואני אתן להם שכר טוב, מיד מתביישים ושבים לגיהינום, שנאמר: ישובו רשעים לשאולה - וצדיקים ישבים בתוך גן עדן ויושב הקב"ה בראשם, ומביא את האור שגנז לצדיקים ומוסיף אותו שמ"ג פעמים, אומרים לפניו: רבש"ע, היינו מצפין לאור זה, שנאמר: צמאה נפשי לאלהים לאל חי מתי אבוא ואראה וגו.
א"ל: עכשיו ראיתם פני?
אומרים לפניו: רבש"ע, חשך זה מהו?
אומר להם: לבני עשו ולבני ישמעאל, שנאמר: כי הנה החשך יכסה ארץ וגו' (כתוב ברמז תש"ו).

...

א"ר יוחנן:
אין בן דוד בא אלא בדור שכלו זכאי, או שכלו חייב.
בדור שכלו זכאי - ועמך כולם צדיקים.
בדור שכלו חייב, שנאמר: וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע.
וכתיב: למעני למעני אעשה.

...

אמר רבי אלכסנדרי:
רבי יהושע בן לוי רמי,
כתיב: בעתה.
וכתיב: אחישנה.

זכו - אחישנה.
לא זכו - בעתה (כתוב ברמז רצ"ו):

http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=12&perek=60&mefaresh=shimoni

.

ועוד - שמעוני עמוס ט, סימן תקמט [ומופיע הרוב גם במסכת סנהדרין]:

ביום ההוא אקים את סוכת דוד וגו' -
א"ל רב נחמן לרב יצחק:
מי שמיע לך אימת אתי בר נפלי?
א"ל: מאן בר נפלי?
א"ל: משיח, משיח בר נפלי קרית ליה?
א"ל: אין, דכתיב: ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת.
אמר ליה: הכי א"ר יוחנן: דור שבן דוד בא ת"ח מתמעטין, והשאר עיניהם כלות ביגון ואנחה, וצרות רבות בעולם עד שראשונה פקודה שניה ממהרת לבא.

תנו רבנן:
שבוע שבן דוד בא:
שנה ראשונה - יתקיים מקרא זה: והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר.
שניה - חצי רעב משתלחין.
שלישית - רעב גדול ומתים אנשים ונשים וטף וחסידים ואנשי מעשה ותורה משתכחת מלומדיה.
ברביעית - שובע ואינו שובע.
חמישית - שובע גדול ותורה חוזרת על לומדיה.
בששית - קולות.
בשביעית - מלחמות.
במוצאי שביעית - בן דוד בא.

אמר רב יוסף:
הא כמה שבועי דהוה הכי ולא אתא?
אמר ליה אביי:
בששית קולות בשביעית מלחמות, מי הוה?
ועוד, כסדרן מי הוה?

רבי יהודה אומר:
דור שבן דוד בא בו בית הועד יהיה (לזונות) [לזנות], והגליל יחרב, והגבלן יאשם, ואנשי גבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו, וחכמת סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, ופני הדור כפני כלב, והאמת נעדרת, הולכת ויושבת עדרים עדרים במדבר, שנאמר : ותהי האמת נעדרת.

רבי נהוראי אומר:
דור שבן דוד בא, נערים ילבינו הזקנים, וזקנים יעמדו בפני נערים, בת קמה באמה, כלה בחמותה, פני הדור כפני הכלב, ואין הבן מתבייש מאביו.

ר' נחמיה אומר:
דור שבן דוד בא, העזות תרבה והיוקר יעוות. והגפן (לא) תתן פריה, והיין ביוקר ונהפכה כל העולם לאפיקורסות.

מסייע ליה לרבי יצחק דא"ר יצחק:
אין בן דוד בא עד שתהפך כל העולם לאפיקורסות, שנאמר: כלו הפך לבן טהור הוא.

תנו רבנן:
כי אזלת יד -
אין בן דוד בא עד שירבו המסורות.

דבר אחר:
עד שיתמעטו החכמים.

דבר אחר:
עד שתכלה פרוטה מן הכיס.

דבר אחר:
עד שיתיאשו מן הגאולה, שנאמר: ואפס עצור ועזוב - כביכול אין עוזר וסומך לישראל.
כי הא דרבי זירא כי הוה משכח רבנן דמעסקי בה.
א"ל: במטותא מינייכו לא תרחקוה.

דתניא:
שלשה באין בהיסח הדעת ואלו הן:
משיח,
מציאה,
עקרב.

אמר רבי לוי:
אם ראית דור מחרף ומגדף צפה לרגלו של משיח.
מה טעם?
אשר חרפו אויביך ה' אשר חרפו עקבות משיחך.
וכתיב בתריה: ברוך ה' לעולם אמן ואמן

http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=17&perek=9&mefaresh=shimoni

.

ועוד – שמעוני זכריה ט (וסליחה על הארמית):

גילי מאד בת ציון -
הרואה חמור בחלום יצפה לגאולה, שנאמר: גילי מאד בת ציון וגו' הנה מלכך יבא לך וגו' עני ורוכב על חמור.

עני ורוכב על חמור -
הוא חמור בן האתון שנברא בין השמשות.
הוא החמור שחבש אברהם אבינו לעקוד את יצחק בנו.
הוא החמור אשר רכב עליו משה רבנו, בבואו למצרים, שנאמר: ו ירכיבם על החמור.
הוא החמור שעתיד בן דוד לרכוב עליו.

סימן תקעו

ריב"ל אשכחיה לאליהו דהוה יתיב אפתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי.
אמר ליה: אימת אתי משיח?
אמר ליה: זיל לישיילה לדידיה.
אמר ליה: והיכא יתיב?
אמר ליה: אפתחא דרומי.
אמר ליה: ומאי סימניה?
א"ל: יתיב בין עניים סובלי חלאים וכלהו שרו ואסרו בחדא איסרא ואיהו שרי חדא ואסר חדא.
אמר: דילמא מיתבעינא ולא איעכב.
אזל לגביה, א"ל: שלום עליך רבי ומורי.
אמר ליה: שלום עליך בר ליואי.
א"ל: לאימת אתי מר?
א"ל: היום!
למהר אשכחיה לאליהו אתאי לגביה.
א"ל: מאי קאמר לך?
א"ל: שקורי משקר בי.
אמר ליה: מאי אמר לך?
אמר ליה: אמרתי לו שלום עליך רבי ומורי, אמר לי: שלום עליך בר ליואי.
א"ל חזי דאבטחוך לך ולאבוך דאתון מן בני העולם הבא.
ועוד אמרית ליה: לאימת אתי משיחא?
א"ל היום.
א"ל: היום אם בקולו תשמעו.

א"ר אלכסנדרי: ר' יהושע בן לוי רמי.
כתיב: וארו עם ענני שמיא.
וכתיב: עני ורוכב על חמור.
זכו - עם ענני שמיא.
לא זכו - עני ורוכב על חמור.

אמר ליה שבור מלכא לשמואל:
אמריתו משיח אחמרא קאתי, אישדריה ליה סוסיא ברקא דאית לי.
אמר ליה: מי אית לך בר חיוור גווני?!

סימן תקעז

גילי מאד בת ציון וגו' הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע הוא -
א"ר אבהו:
שלך ושלנו היא הגאולה, דכתיב: לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישועתה לנו.

א"ר מאיר:
כתיב: ויושע ה' ביום ההוא - ויושע ה' כתיב, כביכול כשישראל בצרה, אף הוא ע,מהם, שנאמר: בכל צרתם לו צר.
וכתיב: יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה.
וכתיב: ושם דרך אראנו בישע אלהים - בישע ישראל אינו אומר, אלא בישע אלהים.

א"ר ברכיה הכהן בר רבי:
ראה מה כתיב?
גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע הוא - ומושיע אין כתיב כאן, אלא ונושע.
וכן הוא אומר: אמרי לבת ציון הנה ישעך בא - מושיעך אין כתיב אלא ישעך.

א"ר אמי:
משה מקלס לישראל: אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה'. לה' אין כתיב כאן, אלא בה'.

לאדם שיש לו סאה של מעשר שני, מהו עושה?
נותן מעות ופודה אותה.

כך ישראל כביכול, במה הם נפדים?
בהקב"ה: עם נושע בה'.
אמר הקב"ה: בעוה"ז הייתם נושעים ע"י בני אדם:
במצרים - ע"י משה ואהרן,
בימי סיסרא - ע"י דבורה וברק,
ובמדינים - ע"י שופטים,
וע"י שהיו ב"ו הייתם חוזרים ומשתעבדים.
אבל לעתיד לבא, אני בעצמי גואל אתכם.
ועוד יותר, אין אתם משתעבדים, שנאמר: ישראל נושע בה' תשועת עולמים.
http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=25&perek=9&mefaresh=shimoni