ירמיהו ח בעברית מדוברת

קוד: ירמיהו ח בעברית מדוברת בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: איתמר כהן

אל:

לדומן על פני האדמה יהיו
ח,א בעת ההיא נאם-יהוה יוציאו את-עצמות מלכי-יהודה ואת-עצמות-שריו ואת-עצמות הכהנים ואת עצמות הנביאים, ואת עצמות יושבי-ירושלם--מקבריהם. ח,ב ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא השמים, אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם, ואשר דרשום, ואשר השתחוו להם: לא יאספו ולא יקברו, לזבל על-פני האדמה יהיו. ח,ג והשארית הנשארים, מן-המשפחה הרעה הזאת, יעדיפו את המות מאשר את החיים--בכל-המקומות אשר הדחתי שם את הנשארים, נאם יהוה צבאות. {ס}

היפלו ולא יקומו
ח,ד ואמרת אליהם, כה אמר יהוה, וכי הם שקעו בחטאים עד כדי כך שלא יוכלו לקום; וכי הם שבו וסרו מאחרי ה' עד שלא יוכלו לשוב אליו. ח,ה מדוע מרדו העם הזה, העם אשר בירושלם—מרידה מתמדת; והם החזיקו במרמה--וסרבו לשוב. ח,ו הקשבתי ואשמע האם אמנם חזרו בתשובה, והנה דבריהם אינם כנים--אין איש מתחרט על-רעתו, לאמר מה עשיתי; כולם הולכים וחוזרים בריצתם (כלומר בשטף החטא), כמו סוס הרץ מהר במלחמה. ח,ז גם-חסידה בשמים ידעה את זמניה (אימתי הזמן לצאת למסעי נדודיה), ותר וסיס ועגור (מין חסידה גדולה) שמרו את זמן בואם (לארצות החמות); ועמי לא ידעו את משפט יהוה. ח,ח איכה תאמרו חכמים אנחנו, ותורת יהוה אתנו; אכן הנה לשוא עשו את העט לכתוב בו את התורה, אכן הנה לשוא כתבו הסופרים את התורה (כי אינכם מקימים אותה. ע"פ רד"ק). ח,ט יתבישו החכמים בעת שישברו וילכדו; הנה בדבר-יהוה מאסו, ומה ערך לחכמתם. ח,י לכן אתן את-נשיהם לאחרים, שדותיהם ליורשים--כי מקטן ועד-גדול, כולם צוברים כסף בעושק: מנביא ועד-כהן--כולם עושים שקר. ח,יא וירפאו את-שבר בת-עמי בקלות--לאמר שלום שלום; ואין שלום. ח,יב על הכהנים והנביאים להתבייש, כי עשו תועבה (בהתעותם את העם בנבואות שקר); והם לא התביישו, וגם להיכלם (=להתבייש) לא ידעו-- לכן יפלו יחד עם יתר החללים, כשאפקוד עליהם את עוונם, אמר יהוה. {פ}

האספו ונבוא אל ערי המבצר
ח,יג אשמידם ואכלם נאם-יהוה; גם הענבים מהגפן יכלו וגם התאנים מהתאנה ישמדו, והעלים יבלו—ומה שנתתי להם יעבור ויחלוף מהם. ח,יד [דברי העם:] למה נשב כאן בערי הפרזות--האספו ונבוא אל-ערי המבצר, ונכרת שם: כי יהוה אלהינו גזר עלינו כליה וישקנו רעל, כי חטאנו ליהוה. ח,טו [המשך דברי העם:] קוינו לשלום ואין טוב; לעת שלום (במקור מרפא) והנה אימה ופחד. ח,טז מדן שבצפון נשמעו הנחירות של סוסי האויב--מקול הצהלות של אביריו, רעשה כל-הארץ; והם (חיילי האויב) יבואו ויאכלו ארץ ומלואה--עיר ויושביה. {פ}
ח,יז כי הנני משלח בכם, נחשים צפענים (ארסיים), אשר לא יועיל נגדם לחש (בעזרתו מתגברים על הנחש); ונשכו אתכם נאם-יהוה. {ס}

על שבר בת עמי השברתי
ח,יח [דברי הנביא:] רוצה הייתי להבליג על היגון; אבל לא יכלתי כי לבי דוה וכואב. ח,יט הנה שומע אני את קול צעקת בת-עמי, מארץ מרחקים, וכי יהוה איננו בציון, וכי המלך שלה (ה') איננו בה; [תשובת ה':] מדוע הכעיסוני בפסליהם--בהבלי נכר. ח,כ עבר קציר, כלה קיץ; ואנחנו, לוא נושענו. ח,כא [דברי הנביא:] על-שבר בת-עמי נשברתי; פני נעשו קודרים וחשוכים, שממון ותימהון אחזו בי. ח,כב וכי אין בגלעד צרי (בושם המשמש לתרופה), וכי אין שם רופא: כי מדוע לא עלתה, רפואה לבת-עמי. {ס}
ח,כג מי-יתן ראשי מעין מים, ועיני מקור (מקום מוצא המים) הנובע דמעה; ואבכה יומם ולילה, על חללי בת-עמי. {ס}


תגובות