ירמיהו יא בעברית מדוברת

קוד: ירמיהו יא בעברית מדוברת בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: איתמר כהן

אל:

שמעו את דברי הברית הזאת
יא,א הדבר אשר היה אל-ירמיהו, מאת יהוה לאמר. יא,ב שמעו את-דברי הברית הזאת; ודברתם (אתם השומעים) אל-איש יהודה, ואל-יושבי ירושלם. יא,ג ואמרת אליהם, כה-אמר יהוה אלהי ישראל: ארור האיש--אשר לא ישמע (=יקיים), את-דברי הברית הזאת. יא,ד אשר צויתי את-אבותיכם ביום הוציאי-אותם מארץ-מצרים מכור הברזל (במצרים נצרפו ישראל ע"י השעבוד, כמו ברזל בכור היתוך) לאמר, שמעו בקולי ועשיתם את מצוותי, ככל אשר-אצוה אתכם; והייתם לי לעם, ואנכי אהיה לכם לאלהים. יא,ה למען אקיים (כדי שאקיים) את-השבועה אשר-נשבעתי לאבותיכם, לתת להם ארץ זבת חלב ודבש--כיום הזה; [דברי הנביא ירמיהו:] ואען ואומר, יאמנו (יוכחו כאמת) דבריך יהוה. {פ}

ולא שמעו ולא הטו את אזנם
יא,ו ויאמר יהוה אלי, קרא את-כל-הדברים האלה בערי יהודה, ובחצות ירושלם לאמר: שמעו את-דברי הברית הזאת, ועשיתם אותם. יא,ז כי הזהר הזהרתי את אבותיכם, מיום העלותי אותם מארץ מצרים ועד-היום הזה, בבוקר השכם הזהרתים לאמר: שמעו בקולי. יא,ח ולא שמעו, ולא-הטו את-אוזנם, וילכו, איש בסרבנות לבם הרע; ואביא עליהם את-כל-דברי הפורענות שנועדו למפירי הברית-הזאת, אשר-צויתי לעשות--ולא עשו. {ס}

הפרו בית ישראל ובית יהודה את בריתי
יא,ט ויאמר יהוה אלי: נמצא-קשר (מרד נגד הברית) באיש יהודה, וביושבי ירושלם. יא,י שבו על-עונות אבותם הראשנים, אשר מאנו לשמוע את-דברי, והמה הלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם; הפרו בית-ישראל ובית יהודה את-בריתי, אשר כרתי עם אבותם. {ס}
יא,יא לכן, כה אמר יהוה, הנני מביא אליהם רעה, אשר לא-יוכלו לצאת ממנה; וזעקו אלי, ולא אשמע אליהם. יא,יב והלכו יושבי ערי יהודה, ויושבי ירושלם, וזעקו אל-האלהים, אשר הם מקטרים להם; והושע לא-יושיעו להם, בעת רעתם. יא,יג כי כמספר עריך, כך היו אלהיך יהודה; וכמספר חצות ירושלם, כך שמתם מזבחות לבושת—מזבחות לקטר לבעל. {ס}

ואתה אל תתפלל בעד העם הזה
יא,יד [דברי ה' לנביא:] ואתה אל-תתפלל בעד-העם הזה, ואל-תשא בעדם רנה (צעקת תחנונים) ותפלה: כי אינני שומע, בעת קראם אלי--בעבור רעתם. {ס}
יא,טו מה לישראל בבית ה', לאחר שעשו את המזימות הרבות האלה, האם בשר הקרבנות יוכל להעביר (למחות) מעליך את העוונות: ועל כן תשמחי לעשות רעות בתקוה שהזבחים יכפרו. יא,טז זית רענן שפירותיו יפה תואר, קרא יהוה שמך—[אבל עתה] בקול רעש גדול (בסערת המלחמה), הצית ה' באש את העץ, וישברו ענפיו (ה' שנטע את הזית, שחיבב את עם ישראל, הוא יביא עליו כעת חורבן). יא,יז ויהוה צבאות הנוטע אותך, דבר עלייך רעה: בגלל רעת בית-ישראל ובית יהודה, אשר עשו להם להכעיסני--לקטר לבעל. {פ}

ולא ידעתי כי עלי חשבו מחשבות
יא,יח [דברי הנביא:] ויהוה הודיעני [את הרעה העתידה לבוא] ואדע זאת; אז הראיתני את מעשיהם הרעים [שבגללם יענשו]. יא,יט [המשך דברי הנביא:] ואני כמו כבש ושור שיובלו לשחיטה; ולא-ידעתי כי-עלי חשבו מחשבות, [וכך אמרו אויבי:] נשחיתה עץ [סם המות] בלחמו ונאבדנו מארץ חיים--ושמו לא יזכר עוד. יא,כ ויהוה צבאות שופט צדק, בוחן כליות ולב; אראה נקמתך מהם, כי לפניך הבאתי את ריבי (עם עמי). {ס}

כי אביא רעה אל אנשי ענתות
יא,כא לכן, כה-אמר יהוה על-אנשי ענתות, המבקשים את-נפשך, לאמר: לא תנבא בשם יהוה, ואז לא תמות בידנו (אם תפסיק להינבא לא נהרגך). {פ}
יא,כב לכן כה אמר יהוה צבאות, הנני פוקד עליהם (את עונשם): הבחורים ימותו בחרב, בניהם ובנותיהם ימתו ברעב. יא,כג ושארית לא תהיה להם: כי-אביא רעה אל-אנשי ענתות, שנת פקדתם (שנה שבה יפקד עוונם ויקבלו את ענשם). {ס}