קוד: ירמיהו יג בעברית מדוברת בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: איתמר כהן
אל:
ככה אשחית את גאון יעקב
יג,ח ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. יג,ט כה אמר יהוה: ככה אשחית את-גאוות יהודה, ואת-גאוות ירושלם--המרובה. יג,י העם הזה הרע הממאנים לשמוע אל דברי, ההולכים בקשיות לבם, וילכו אחרי אלהים אחרים, לעבדם ולהשתחוות להם; [סופם ש]יהיו כמו החגורה הזאת, אשר אינה ראויה לכלום. {ס}
יג,יא כי כמו שתדבק החגורה אל-מתני-איש, כן הדבקתי אלי את-כל-בית ישראל ואת-כל-בית יהודה נאם-יהוה, להיות לי לעם, ולשם ולתהלה ולתפארת (עם ישראל יגרמו לגדולת שם ה' תהילתו ותפארתו); ולא שמעו.
כל נבל ימלא יין
יג,יב ואמרת אליהם את-הדבר הזה, {ס} כה-אמר יהוה אלהי ישראל, כל חבית תתמלא יין; ואמרו אליך—וכי לא נדע, כי כל חבית תתמלא יין. יג,יג ואמרת אליהם כה-אמר יהוה, הנני ממלא את-כל-יושבי הארץ הזאת ואת-המלכים היושבים לדוד על-כסאו ואת-הכהנים ואת-הנבאים ואת כל-יושבי ירושלם—שכרון (מבוכה כהרגשת השיכור). יג,יד וניפצתים איש אל-אחיו והאבות והבנים יחדו (אשבור אותם זה ליד זה)--נאם-יהוה; לא-אחמול ולא-אחוס ולא ארחם, מלהשחיתם.
במסתרים תבכה נפשי מפני גוה
יג,טו שמעו והאזינו אל-תגבהו (אל תתגאו): כי יהוה דבר. יג,טז תנו ליהוה אלהיכם כבוד בטרם יבוא החושך (בטרם תבוא הצרה), ובטרם יכשלו רגליכם על-הרי חושך (לפני שתפלו במכשולים גדולים); וקויתם לאור אבל ה' ישים צלמות (חושך), והוא ישים ערפל (על פני הארץ. כלומר יביא עליכם צרות). יג,יז [דברי הנביא:] ואם לא תשמעו לאזהרתי, במסתרים תבכה-נפשי מפני גאוותכם (המונעת מכם לעשות תשובה); ודמוע תדמע ותרד עיני דמעות, כי נשבה עדר יהוה (עם ה' יובל בשבי). {ס}
ערי הנגב סגרו ואין פתח
יג,יח אמור למלך ולגבירה (ליהויכין ואמו), שבו במקום שפל: כי הפאר אשר על ראשיכם והעטרה שהיא תפארתכם ירדה וחלפה. יג,יט ערי הנגב סוגרו ואין פותח (ולא תוכלו לברוח לשם); הוגלתה יהודה כולה, הוגלתה גלות שלמה. {ס}
שאו עיניכם וראו הבאים מצפון
יג,כ [המשך דברי הנביא לגבירה:] שאי עיניך וראי את הכשדים הבאים מצפון; איה העדר שניתן לך—איה הוא צאן תפארתך. יג,כא מה-תאמרי כשיבוא בעל העדר ויפקוד עליך (יתבע ממך איה העדר), ואת הרגלת את הבבלים להיות מושלים עליך; הלוא כאבי לידה יאחזוך, ותהיי כמו אישה יולדת. יג,כב וכי תאמרי בלבבך, מדוע באו עלי אלה; [התשובה:] בגלל ריבוי עוונך נגלו שולי שמלתך (להראות קלונך), בגלל עוונך נתגלו עקביך (שהיו מכוסות). יג,כג וכי יכול הכושי להפוך את עורו (השחור ללבן), וכי יכול הנמר להעלים את חברבורותיו (הכתמים שבעורו); [כאשר הם יצליחו] גם-אתם תוכלו להיטיב, אתם הרגילים להרע. יג,כד ואפזרם כמו קש העף ברוח המדבר. יג,כה זה גורלך, החלק המדוד לך ממני, נאם-יהוה, בגלל ששכחת אותי, ותבטחי בשקר. יג,כו וגם-אני גיליתי והרמתי את שולי שמלתך (למעלה) עד פניך (לבזותך); ונראה קלונך (ביזיונך יראה לעין כל). יג,כז ניאופיך וצהלות השמחה שלך, מחשבות זנותך, על-גבעות בשדה, ראיתי שקוציך; אוי לך ירושלם--לא תטהרי, כמה יש עוד לחכות [עד שתיטהרי]. {ס}