ירמיהו טז בעברית מדוברת

קוד: ירמיהו טז בעברית מדוברת בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: איתמר כהן

אל:

על הילודים במקום הזה
טז,א ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. טז,ב לא-תקח לך אשה; ולא-יהיו לך בנים ובנות, במקום הזה. {ס}
טז,ג כי-כה אמר יהוה, על-הבנים ועל-הבנות, הנולדים במקום הזה; ועל-אמותם היולדות אותם, ועל-אבותם המולידים אותם--בארץ הזאת. טז,ד ממיתת חולאים קשים ימותו, לא יספדו ולא יקברו--לזבל על-פני האדמה יהיו; ובחרב וברעב יכלו, והיתה נבלתם למאכל, לעוף השמים ולבהמת הארץ. {ס}

הנני משבית מן המקום הזה קול חתן וקול כלה
טז,ה כי-כה אמר יהוה, אל-תבוא לבית האבל (במקור בית מרזח = מצרח, מקום צעקה בין לשמחה בין לאבל), ואל-תלך לספוד, ואל-תקונן להם (לאבלים על מתם): כי-אספתי את-שלומי מאת העם הזה, נאם-יהוה--את-החסד ואת-הרחמים. טז,ו ומתו גדולים וקטנים בארץ הזאת, לא יקברו; ולא-יספדו להם (כנ"ל)--ולא יתגודדו ולא יקרחו להם (דרך האבלים לשרוט בשרם ולקרוח קרחה בראשם, ועשו כך למרות שהדבר אסור). טז,ז ולא-יפרסו לאבלים פרוסות לחם בגלל אבלותו, לנחמו על מתו; ולא-ישקו אותם כוס תנחומים, על-אביו ועל-אמו. טז,ח ובית-משתה לא-תבוא, לשבת איתם לאכל ולשתות. {פ}
טז,ט כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל, הנני משבית מן-המקום הזה לעיניכם ובימיכם--קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה.

על אשר הרעתם לעשות
טז,י והיה, כי תגיד לעם הזה, את כל-הדברים האלה; ואמרו אליך, על-מה דבר יהוה עלינו את כל-הרעה הגדולה הזאת, ומה עוננו ומה חטאתנו, אשר חטאנו ליהוה אלהינו. טז,יא ואמרת אליהם, על אשר-עזבו אבותיכם אותי נאם-יהוה, וילכו אחרי אלהים אחרים, ויעבדום וישתחוו להם; ואותי עזבו, ואת-תורתי לא שמרו. טז,יב ואתם הרעתם לעשות מאבותיכם; והנכם הולכים איש אחרי קשיות לבו-הרע, לבלתי שמוע אלי. טז,יג ואשליך אתכם מעל הארץ הזאת, אל ארץ אשר לא הכרתם אתם ואבותיכם; ועבדתם-שם את-אלהים אחרים יומם ולילה, ולא-אתן לכם חנינה. {פ}

והשבתים על אדמתם
טז,יד לכן הנה-ימים באים, נאם-יהוה; ולא-יאמר עוד חי-יהוה, אשר העלה את-בני ישראל מארץ מצרים. טז,טו כי אם-חי-יהוה, אשר העלה את-בני ישראל מארץ צפון, ומכל הארצות, אשר הדיחם שמה; והשבתים אל-אדמתם, אשר נתתי לאבותם (הפסוקים יד-טו נכפלו להלן כג,ז-ח ושם מקומם). {פ}

לא נצפן עונם מנגד עיני
טז,טז הנני שולח לדייגים רבים, נאם-יהוה—ודיגום (הם ידוגו אותם, דימה את האויבים לדייגים); ואחרי-כן, אשלח לציידים רבים וצדום מעל כל-הר ומעל כל-גבעה, ומנקיקי (ומנקרות) הסלעים. טז,יז כי עיני על-כל-דרכיהם, לא נסתרו מלפני; ולא-נטמן עונם מנגד עיני. טז,יח ושלמתי להם בראשונה כפלים על עוונם וחטאתם, על חללם את-ארצי: בפגרי אליליהם המשוקצים ותועבותיהם, [ובהם] מלאו את-נחלתי. {פ}

וידעו גוים את שמי ה'
טז,יט יהוה כוחי ומבצרי, ומקום המפלט שלי--ביום צרה; אליך גוים יבואו מקצות הארץ, ויאמרו אך-שקר נחלו אבותינו, הבל ואין-בהם מועיל. טז,כ היעשה-לו אדם אלהים; והמה לא אלהים (ואילו עם ישראל עשו לעצמם אלילים). טז,כא לכן הנני מודיעם, בפעם הזאת, אודיעם את-ידי ואת-גבורתי; וידעו כי-שמי יהוה (ידעו כי אני ה' המנהיג את העולם). {ס}