ירמיהו יז בעברית מדוברת

קוד: ירמיהו יז בעברית מדוברת בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: איתמר כהן

אל:

חטאת יהודה כתובה בעט ברזל
יז,א חטאת יהודה, כתובה בעט ברזל--בציפורן שמיר (בחוד העט העשוי מיהלום. הכתב נחרת והוא איננו נמחק): חרותה על-לוח לבם, ולקרנות מזבחותיכם (שבניתם לאלילים). יז,ב כשם שהם זוכרים את בניהם כך הם זוכרים את מזבחותם ועצי האשרה, [והמזבחות בנויות] ליד עץ רענן על הגבעות הגבוהות. יז,ג הר שלי בשדה (כינוי לירושלים)—רכושך וכל אוצרותיך אתן לביזה; [בגלל] במותיך העשויות בחטא (לעבודה זרה) בכל-גבוליך. יז,ד ותורחק מנחלתך אשר נתתי לך וכך אנקם בך, והעבדתיך את-אויביך, בארץ אשר לא הכרת: כי-אש הבערתם באפי (הכעסתם אותי), עד-עולם תוקד (תבער). {ס}

אשר יבטח באדם ואשר יבטח בה'
יז,ה כה אמר יהוה, ארור הגבר אשר יבטח באדם, ושם מבטחו בבשר ודם; ומן-יהוה יסור לבו. יז,ו והיה כערער (שיח סרק חשוף) בערבה, ולא יראה כי-יבוא הגשם; ושכן במדבר במקום חרב ויבש, בארץ מלחה שאינה ראויה לישוב. {ס}
יז,ז ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה; והיה יהוה מבטחו. יז,ח והיה כעץ שתול על-מים, ועל-פלג (נחל) המים ישלח את שורשיו, ולא ירא (יפחד) כאשר יבא החום, והיה עלהו רענן; ובשנת בצרת לא ידאג, ולא יחדל מלעשות פרי.

עקב הלב מכל ואנש הוא
יז,ט הלב הוא אבר עקום ומסוכן יותר משאר האיברים; מי ידע מה מתרחש בו. יז,י אני יהוה חוקר לב, בוחן כליות: ולתת לאיש כדרכו, כפרי מעלליו. {ס}

קרא דגר ולא ילד
יז,יא הקורא (תרנגול הבר) אוסף בצים שלא הטיל ודוגר עליהם [ולבסוף האפרוחים היוצאים עוזבים אותו], כך יקרה למי שעושרו בא לו שלא בצדק; בחצי ימיו יעזבנו, ובאחרית ימיו יהיה (יחשב) נבל.

כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו
יז,יב מקום מקדשינו, [נחשב כמו] כסא הכבוד, המרומם מבראשית. יז,יג אתה יהוה תקוות ישראל, כל-עוזביך יבושו; [דברי ה':]הסרים ממני ירשמו כרשעים וירדו לשאול תחתיה, כי עזבו מקור מים-חיים את-יהוה. {פ}

רפאני ה' וארפא
יז,יד רפאני יהוה וארפא, הושיעני ואושעה: כי תהילתי אתה (תמיד אודה לך על תשועתך). יז,טו הנה-המה אמרים אלי: איה דבר-יהוה יבוא נא. יז,טז ואני לא רצתי אחריך כמבקש להיות רועה, ולא חפצתי להתנבא עליהם רעות וסכנות--אתה [ה'] ידעת; כל מוצא שפתי (דברי), גלוים היו לפניך. יז,יז אל תהיה שליחותי לשבר וכשלון; אתה ה' מחסי (מקום המחבוא שלי) ביום רעה. יז,יח יבושו רודפי ואל אתבייש אני--ישברו המה ואל אשבר אני; הביא עליהם יום רעה, ושבר כפול שברם. {ס}

אל תשאו משא ביום השבת
יז,יט כה-אמר יהוה אלי, הלוך ועמדת בשער בני העם, אשר יבאו בו מלכי יהודה, ואשר יצאו בו; ובכל שערי ירושלם. יז,כ ואמרת אליהם שמעו דבר-יהוה מלכי יהודה, וכל-יהודה, וכל יושבי ירושלם--הבאים בשערים האלה. יז,כא כה אמר יהוה, השמרו בנפשותיכם; ואל-תשאו משא ביום השבת, והבאתם בשערי ירושלם. יז,כב ולא-תוציאו משא מבתיכם ביום השבת, וכל-מלאכה לא תעשו; וקידשתם את-יום השבת, כאשר צויתי את-אבותיכם. יז,כג ולא שמעו ולא הטו את-אזנם; ויקשו את-ערפם לבלתי שמוע, ולבלתי קחת מוסר. יז,כד והיה אם-שמע תשמעון אלי נאם-יהוה, לבלתי הביא משא בשערי העיר הזאת ביום השבת; ולקדש את-יום השבת, לבלתי עשות-בה כל-מלאכה. יז,כה ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים יושבים על-כסא דוד רוכבים ברכב ובסוסים, המה ושריהם--איש יהודה ויושבי ירושלם; וישבה העיר-הזאת לעולם. יז,כו ובאו מערי-יהודה ומסביבות ירושלם ומארץ בנימין, ומן-השפלה ומן-ההר ומן-הנגב, מביאים עולה וזבח ומנחה ולבונה--ומבאי תודה לבית יהוה. יז,כז ואם-לא תשמעו אלי, לקדש את-יום השבת, ולבלתי שאת משא ובא בשערי ירושלם, ביום השבת: והצתי אש בשעריה, ואכלה ארמנות ירושלם--ולא תכבה. {פ}