קוד: ירמיהו כב בעברית מדוברת בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: איתמר כהן
אל:
אל תבכו למת ואל תנודו לו
כב,י אל-תבכו למת (לזה שימות במלחמה), ואל תניעו את ראשכם לאות אבל עליו (כי הוא מת בארצו); בכו בכו על ההולך בגולה (כי קשה יהיה גורלו)--כי לא ישוב עוד לראות את-ארץ מולדתו (יש הרואים כאן רמז ליאשיהו ויהואחז בנו, הראשון נפל כגיבור במלחמה, והשני נשבה בידי פרעה נכה, שהגלהו למצרים ושם מת). כב,יא כי כה אמר-יהוה על-שלם בן-יאשיהו מלך יהודה, המולך תחת יאשיהו אביו, אשר הוציאו אותו מן-המקום הזה (מירושלים): ויותר לא-ישוב לשם (לירושלים). כב,יב כי במקום אשר-הגלו אתו--שם ימות; ואת-הארץ הזאת, לא-יראה עוד. {ס}
הוי בנה ביתו בלא צדק
כב,יג הוי הבונה את ביתו בלא-צדק (שהוא עושק שכר העובדים), ועליותיו בלא משפט; ברעהו יעבוד בחנם, ושכר עבודתו (של הפועל) לא יתן-לו. כב,יד האומר אבנה-לי בית גדול, ועליות מרווחות; וירחיב את חלל החלונות, ויקרה את התקרה עם עצי ארז, ויצבע את הבית בצבע אדום של ששר. כב,טו וכי סבור אתה שתמלוך [לזמן מרובה], כי אתה מתהדר בארז; אביך אמנם אכל ושתה (התענג בחייו), אבל הוא גם עשה משפט וצדקה--אז טוב לו. כב,טז דן דין-עני ואביון, אז טוב לו; הלוא עשיית משפט בארץ היא ידיעת ה', נאם-יהוה. כב,יז כי אין עיניך ולבך, כי אם-על עשיית עושר בחמס; ועל שפיכת דם נקי (צדיק), ועל-העושק ועל ריצוץ העם (ריצוץ ושבירה). {ס}
כב,יח לכן כה-אמר יהוה, על-יהויקים בן-יאשיהו מלך יהודה, לא-יספדו לו, הוי אחי והוי אחות (כך סופדים על המתים); לא-יספדו לו, הוי אדון והוי הודו (כנ"ל. הודו תפארתו). כב,יט קבורת חמור יקבר; יסחבוהו וישליכוהו, מהלאה (מעבר) לשערי ירושלם. {ס}
עלי הלבנון וצעקי
כב,כ עלי הלבנון וצעקי, ובבשן תני קולך; וצעקי מהר העברים, כי נשברו כל-מאהביך (בעלי הברית שקיווית לעזרתם). כב,כא דברתי אליך בימים שהיית בשלוה, אמרת לא אשמע; זה דרכך מנעוריך, כי לא-שמעת בקולי. כב,כב כל המלכים שבטחת בהם תשא הרוח (יפוצו ויתפזרו), ומאהביך בשבי ילכו: כי אז תבושי ונכלמת מכל רעתך. כב,כג את היושבת בבית העשוי מארזי הלבנון, ששמת קנך בבית העשוי מארזים: כמה עלובה וראויה לרחמים תהיי בבא לך כאבים, בבא לך פחד כמו יולדת.
כניהו בן יהויקים מלך יהודה
כב,כד חי-אני, נאם-יהוה, כי אם-יהיה כניהו בן-יהויקים מלך יהודה, כטבעת חותמת הצמודה ליד ימין: כי משם אנתק אותך (הטבעת שמורה ביד בעליה, וכשתוסר מהיד תיפסק שמירתה). כב,כה ונתתיך ביד מבקשי נפשך (הרוצים להורגך), וביד אשר-אתה ירא מפניהם--וביד נבוכדראצר מלך-בבל, וביד הכשדים. כב,כו ואשליך אותך ואת-אמך אשר ילדתך, אל ארץ אחרת, אשר לא-יולדתם שם; ושם תמותו. כב,כז ואל הארץ, אשר-הם מתאוים ומשתוקקים לשוב שם: שמה לא ישובו. {פ}
כב,כח האם כמו פסל נבזה שבור, האיש הזה כניהו, האם כמו כלי שאין בו צורך; מדוע טולטלו הוא וזרעו, והושלכו אל-ארץ אשר לא הכירו. כב,כט ארץ ארץ ארץ--שמעי דבר-יהוה. כב,ל כה אמר יהוה, כתבו את-האיש הזה (כניהו בן יהויקים מלך יהודה) ערירי (גלמוד ועזוב)--גבר שלא יצליח בחייו: כי הוא לא ראוי שיהיה מזרעו, איש יושב על-כסא דוד, ומושל ביהודה עוד. {פ}