קוד: ירמיהו כג בעברית מדוברת בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: איתמר כהן
אל:
והקמתי לדוד צמח צדיק
כג,ה הנה ימים באים נאם-יהוה, והקמתי לבית דוד צמח (בן) צדיק; והוא ימלוך למלך ויצליח, ועשה משפט וצדק בארץ. כג,ו בימיו תושע יהודה, וישראל ישכון לבטח; וזה-שמו [של המלך] אשר יקראו [לו עם ישראל], יהוה צדקנו. {פ}
וישבו על אדמתם
כג,ז לכן הנה-ימים באים, נאם-יהוה; ולא-יאמרו עוד חי-יהוה, אשר העלה את-בני ישראל מארץ מצרים. כג,ח כי אם-חי-יהוה, אשר העלה ואשר הביא את-זרע בית ישראל מארץ צפון, ומכל הארצות, אשר הדחתים שם; וישבו על-אדמתם. {פ}
גם נביא גם כהן חנפו
כג,ט על נביאי השקר נשבר לבי בקרבי, רעדו וזעו כל עצמותי--הייתי כאיש שכור, וכגיבור אשר היין גבר עליו (ובלבל את חושיו): מפני יהוה, ומפני דברי קדשו. כג,י כי מנאפים מלאה הארץ—כי מפני קללת ה' חרבה הארץ, יבשו נאות מדבר (מקום פורח באמצע המדבר); וריצתם (ושאיפתם) היתה לעשות רע, וגבורתם היתה לא בדרך היושר. כג,יא כי-גם-נביא גם-כהן השחיתו דרכם; גם-בביתי מצאתי רעתם, נאם-יהוה. כג,יב לכן יהיה דרכם להם, כמי שהולך בדרך חלקלקה באפלה, יכשלו ויפלו בדרך: כי-אביא עליהם רעה, שנה שבה יזכרו כל עוונותיהם, נאם-יהוה. כג,יג ובנביאי שמרון ראיתי מעשה מכוער; הם התנבאו בשם הבעל, ויתעו את-עמי את-ישראל. כג,יד ובנביאי ירושלם ראיתי תועבה, הם מנאפים והולכים בדרך שקר ומחזקים את ידי הרשעים, לבל ישובו איש מרעתו; היו-לי כולם כאנשי סדום, ויושביה כאנשי עמורה. {פ}
כג,טו לכן כה-אמר יהוה צבאות על-הנביאים, הנני מאכיל אותם לענה (צמח מר), והשקתים מי-ראש (רעל): כי מנביאי ירושלם יצאה רשעות ונבלה לכל הארץ. {פ}
מי עמד בסוד ה' וישמע את דברו
כג,טז כה-אמר יהוה צבאות, אל-תשמעו אל-דברי הנביאים הניבאים לכם--מהבילים המה אתכם (מתעים אתכם להאמין בהבל): חזון לבם ידברו, לא מפי יהוה. כג,יז הם אמרים למכעיסי ומבזי, יהוה אמר, שלום יהיה לכם; ולכל הולך בעקשנות לבו אמרו, לא-תבוא עליכם רעה. כג,יח כי מי עמד במועצת יהוה (בפמליה של מעלה), וירא וישמע את-דברו; מי-הקשיב לדברי ושמעם (אלו הם דברי ה'). {ס}
הנה סערת ה' חמה יצאה
כג,יט הנה סערת יהוה יוצאת בכעס, וסערה מסתובבת (סערה הגורמת לכל הדברים להסתובב באויר); על ראש רשעים תחול. כג,כ לא ישוב כעס יהוה, עד-עשותו ועד-הקימו מחשבות לבו; באחרית הימים (ביום המשפט הגדול לעתיד לבוא), תבינו ותכירו מה היה רצון ה' (ומי צדק).
ואם עמדו בסודי וישמיעו דברי אל עמי
כג,כא לא-שלחתי את-הנביאים (נביאי השקר) והם רצו; לא-דברתי אליהם והם ניבאו. כג,כב ואם הם עמדו במועצת ה' (כפי שהם מעידים על עצמם)—ישמיעו נא את דברי לעמי, וישיבום מדרכם הרעה, ומרוע מעלליהם. {ס}
אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו
כג,כג וכי אני רק אלהי מקרוב, נאם-יהוה: ולא אלהי מרחוק (הרואה רק מקרוב ואפשר להסתתר ממני, כפי מחשבות נביאי השקר). כג,כד אם-יסתר איש במסתרים ואני לא-אראנו, נאם-יהוה: הלוא את-השמים ואת-הארץ השגחתי מלאה, נאם-יהוה. כג,כה שמעתי את אשר-אמרו הנביאים, הניבאים בשמי בשקר, לאמר: חלמתי חלמתי. כג,כו עד-מתי [יתעו את העם בחלומותיהם], וכי יש בלב הנביאים--נבאי השקר; הניבאים מהשקר אשר בליבם. כג,כז (המשך הפסוק הקודם) וכי הם חושבים להשכיח את שמי מעמי, בחלומותיהם אשר יספרו איש לרעהו--כאשר שכחו אבותם את-שמי בעובדם את הבעל. כג,כח הנביא אשר אתו חלום שוא יספר חלום, ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת: מה ענין התבן אצל הבר (חלומות השוא נמשלו לתבן, ונבואת ה' נמשלה לבר, תבואה נקיה מפסולת, ואין מקום להשוות ביניהם), נאם-יהוה. כג,כט הלוא כה דברי כמו אש, נאם-יהוה; וכמו פטיש חזק אשר יפוצץ סלע. {ס}
כג,ל לכן הנני להעניש את נביאי השקר, נאם-יהוה, הגונבים מליצות מדברי נביאי האמת (ומשלבים אותם בדבריהם) והם ממשיכים לגנוב מליצות איש מאת רעהו. כג,לא הנני להעניש את נביאי השקר, נאם-יהוה, המלמדים את לשונם וינאמו נאם. כג,לב הנני להעניש את נביאי חלומות השקר, נאם-יהוה, ויספרום ויתעו את-עמי, בשקריהם ובפזיזותם; ואנכי לא-שלחתים ולא צויתים, והועיל לא-יועילו לעם-הזה--נאם-יהוה.
מה משא ה'
כג,לג וכי-ישאלך העם הזה או-הנביא או-כהן, לאמר, מה משא יהוה (כינוי לעג לנבואת ה' שהיא כמו משא כבד)--ואמרת אליהם אתם המשא, ואעזוב אתכם נאם-יהוה. כג,לד והנביא והכהן והעם, אשר יאמר משא יהוה—אפקוד להעניש את האיש ההוא ואת ביתו. כג,לה כה תאמרו איש אל-רעהו, ואיש אל-אחיו: מה-ענה יהוה, ומה-דבר יהוה. כג,לו ומשא יהוה לא תזכירו-עוד: כי מי שיזכיר משא, תבוא עליו רעה בגלל דבריו, כי בכך אתם הופכים ללעג את-דברי אלהים חיים, יהוה צבאות אלהינו. כג,לז כה תאמר אל-הנביא: מה-ענך יהוה, ומה-דבר יהוה. כג,לח ואם-משא יהוה תאמרו, לכן כה אמר יהוה, יען אמרכם את-הדבר הזה משא יהוה--ואשלח אליכם לאמר, לא תאמרו משא יהוה. כג,לט לכן הנני ואשליך אתכם מעל פני (מארץ ישראל, כשם שמשליכים משא); ואעזוב אתכם ואת-העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם. כג,מ ונתתי עליכם חרפת עולם, וכלימת עולם אשר לא תשכח. {פ}