קוד: ירמיהו כד בעברית מדוברת בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: איתמר כהן
אל:
גלות יהודה והנשארים בארץ
כד,ד ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. כד,ה כה-אמר יהוה אלהי ישראל, כתאנים הטובות האלה: כן-אכיר לטובה (מחמת היכרותי אגמלם טובה) את-גלות יהודה, אשר שלחתי מן-המקום הזה לארץ כשדים. כד,ו ושמתי עיני עליהם לטובה, והשבתים אל-הארץ הזאת; ובניתים ולא אהרוס, ונטעתים ולא אעזוב. כד,ז ונתתי להם לב לדעת אתי, כי אני יהוה, והיו-לי לעם, ואנכי אהיה להם לאלהים: כי-ישובו אלי בכל-לבם. {ס}
כד,ח וכתאנים הרעות, אשר לא-תאכלנה מרע: כי-כה אמר יהוה, כן אתן את-צדקיהו מלך-יהודה ואת-שריו ואת שארית ירושלם הנשארים בארץ הזאת, והיושבים בארץ מצרים. כד,ט ונתתים לזוועה (אסון הגורם לזעזוע אצל הרואה) לרעה, לכל ממלכות הארץ, לחרפה ולמשל לשנינה (ללעג, אמרה שנונה ומכאיבה) ולקללה, בכל-המקומות אשר-אדיחם שם. כד,י ושלחתי בם, את-החרב את-הרעב ואת-הדבר, עד-תומם מעל האדמה, אשר-נתתי להם ולאבותיהם. {פ}