נצחיות השמים והארץ ונצחיות עם ישראל

קוד: נצחיות השמים והארץ ונצחיות עם ישראל בתנ"ך

סוג: התאמה1

מאת: חגי הופר

אל:

"כה אמר ה'... אם ימושו החוקים האלה מלפני נאום ה' גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים. כה אמר ה' אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאום ה'" (ירמיה, לא', 34-36).
אבל בכל זאת הקטע מנוסח ב'אם', שזו, מלבד לשון שבועה, גם לשון תנאי, כבכאן. ומדוע זה? ניתן לענות מן הרמב"ם, "מורה נבוכים", חלק ב', פרק כח', שאומר שהעולם הוא נברא, מצד אחד, אבל אין-סופי לעתיד, מצד שני, ואין כאן סתירה לדת או להגיון. לדת - כי יש פסוקים שאומרים כך בדיוק, ולהגיון - כי ההגיון האומר, שלכל דבר שיש ראשית יש גם סוף, הוא הגיון הטבע, אך אלהים, הבורא, הוא מעל הטבע.
ובכל-זאת, האם יתכן שגם פסקת התנאי תופר, כך שיופר גם הדבר המותנה? למשל, נאמר - "כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה" (ישעיה, סה', 17), אם כך האם יתכן כי מכאן נלמד את סוף אלה הקיימים? אלא שהרמב"ם מלמדנו, מזכירנו, באותו מקום, שאין להבין את פסוקי המקרא כפשוטם, אלא כמשל, וכך גם כאן. כי אחרת היינו בבעייה - שהרי גם שמיים חדשים יש כאן ופרשנו בבראשית, א', 1 - "את השמים ואת הארץ", שמיים כמושב העליונים, שהרי רק על הארץ נאמר שהייתה תהו-ובהו, ובכלל, השמיים והארץ הם בריאות ראשונות, אחרת אנו נמצאים בתפישה אפלטונית של קדמות העולם. אך, כמובן, כוונת ישעיה היא לתקופה חדשה, בה כמו משתנים גם חוקי העליונים, או לפחות תפישתם על-ידי האדם.