תוספת ל: ירמיהו לא

מאת: חגי הופר

אל:

"נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה" (ירמיה, לא', 32).
נשאלת השאלה מאין בא חיוב המוסר? אתה יכול לראות אדם זקן עומד באוטובוס וכשתשאל צעיר כלשהו מדוע הוא אינו מפנה לו מקום הוא עשוי לענות לך - וכי למה עליי לעשות זאת? (שלא לדבר על תגובות יותר אלימות, שגם הן אפשריות). מה תענה לו? או - מה המשמעות של תשובתו זו? מאין בא חיוב המוסר? הרי אם אדם אינו מרגיש אותו כיצד ניתן לחייב אותו לשמור אותו, כאשר אין הוא חלק מהציוויים החברתיים הברורים? יש שיאמרו, כי זה עניין של חינוך. ואמנם, לחינוך יש השפעה רבה על התנהגות האדם, אבל השאלה חוזרת - כיצד ניתן לחנך בצורה בה הדברים יחרטו על לבו של האדם ויהפכו חלק ממנו? והתשובה היא כבר בגוף השאלה - הדברים צריכים להחרט על לבו ולא סתם להיאמר מן השפה ולחוץ, או במסגרת של שכר ועונש, מקל וגזר, התנייתית. והלב - זו היא כבר נחלתו של אלוהים. הדבר היחידי שעשוי לשנות את התנהגותנו הרעה היא יד אלוהים שתיגע בנו. כך שהעולם כולו בנוי ותלוי על ההשגחה האלוהית והנוכחות האלוהית. אחרת - אין באמת כל סיבה למוסר. אנו עצמנו ברואים בצלם אלוהים וכך יש לנו קשר לאותה נוכחות והבנה ועל כן כל שעלינו לעשות הוא לכוון את המודעות אל עבר צד זה שלנו בתקווה שהדברים ישמעו ויופנמו ויבואו לידי ביטוי.