קוד: הפרכת הנצרות מהפסוקים שהם עצמם מביאים בתנ"ך
סוג: בסיס
מאת: חגי הופר
אל:
ירמיה, לא', 30: "הנה ימים באים נאם-יהוה וכרתי את-בית ישראל ואת-בית יהודה ברית חדשה. 31 לא כברית אשר כרתי את-אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר-המה הפרו את-בריתי ואנכי בעלתי בם נאם-יהוה. 32 כי זאת הברית אשר אכרת את-בית ישראל אחרי הימים ההם נאם-יהוה נתתי את-תורתי בקרבם ועל-לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו-לי לעם. 33 ולא ילמדו עוד איש את-רעהו ואיש את-אחיו לאמר דעו את-יהוה כי-כולם ידעו אותי למקטנם ועד-גדולם נאם-יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר-עוד".
כביכול כאן מדובר בברית חדשה, אך מיד מבהירים לנו שהברית הישנה לא מאבדת תוקף:
ירמיה, לא', 34: "כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו. 35 אם-ימשו החקים האלה מלפני נאם-יהוה גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל-הימים. 36 כה אמר יהוה אם-ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי-ארץ למטה גם-אני אמאס בכל-זרע ישראל על-כל-אשר עשו נאם-יהוה".
ועוד, כשתחילה מוזכר הגואל:
ישעיה, נט', 20: "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאם יהוה".
אך מיד, גם כן בעניין הברית:
ישעיה, נט', 21::ואני זאת בריתי אותם אמר יהוה רוחי אשר עליך ודברי אשר-שמתי בפיך לא-ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר יהוה מעתה ועד-עולם".
ועוד, פסוק השנוצרים מביאים כמתייחס למשיח:
מלאכי, ג', 1: "הנני שלח מלאכי ופנה-דרך לפני ופתאם יבוא אל-היכלו האדון אשר-אתם מבקשים ומלאך הברית אשר-אתם חפצים הנה-בא אמר יהוה צבאות".
אך שוב, בסוף הפרק מובהר לנו:
מלאכי, ג', 22: "זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על-כל-ישראל חקים ומשפטים. 23 הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא. 24 והשיב לב-אבות על-בנים ולב בנים על-אבותם פן-אבוא והכיתי את-הארץ חרם".
כלומר, הייתי אומר שאפשר ממש לחוש איך התורה ידעה שיהיה דבר כזה נצרות שתהיה בה סכנה של הטעיית רבים והיא מנעה מבעוד מועד את הנפילה למהמורה זו.