קוד: פרגמטיזם והתנ"ך – מבחן התוצאה בתנ"ך
סוג: בסיס
מאת: חגי הופר
אל:
הפרגמטיזם גורס כי האמת נמדדת על פי תכליות מעשיות. אמיתותה של טענה נקבעת על פי תוצאות מעשיות והתועלת שהיא משרתת. הפרגמטיסטים מסתמכים על ניסויים אמפיריים והצלחות מעשיות, ודוחים הנחות א-פריוריות כמקור לידע האנושי (דוגלים באמפיריציזם). לפי הפרגמטיזם, מחשבות, רעיונות והשקפות אינם אלא כלים להשגת מטרות החיים של האדם - ואין להן משמעות מטאפיזית.
הפרגמטיזם גורס כי האמת מותאמת לגילויים המדעיים והיא יחסית לזמן, מקום ומטרת החקירה".
בתנ"ך, את המילה "משכיל", משורש שכ"ל, מפרשים כמצליח.
למשל ראה רש"י לישעיה נב13:
"הנה ישכיל עבדי":
"הנה ישכיל עבדי - הנה באחרית הימים יצליח עבדי יעקב צדיקים שבו".
וכן מצודת ציון:
" ישכיל - הוא ענין הצלחה כי המצליח בדבר נראה כאלו עשה מעשהו בהשכל וכן ויהי דוד לכל דרכיו משכיל (שמואל א' יח)".
יש פה, דומני, מעין נטייה לכיוון הפרגמטי.
מאידך, ברוך בן נריה עוזר ירמיה אומר:
ירמיהו מה3:
"אמרת אוי נא לי כי יסף ה' יגון על מכאבי יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי".
מפרש רש"י, שלא שרתה עליו רוח הנבואה:
"ומנוחה לא מצאתי - לא שרתה עלי שכינה להנבא כמו ותנח עליהם הרוח (במדבר י"א) מה נשתניתי מתלמידי הנביאים יהושוע שימש את משה נחה עליו רוח הקודש אלישע שימש את אליהו נחה עליו רוח הקודש אני מה נשתניתי".
הנה, בניגוד לפתגם הידוע, האומר – 'יגעת ולא מצאת – אל תאמין', כאן, תוך שימוש באותן מילים עצמן, נאמר כי ברוך יגע ולא מצא. ובכל-זאת שכרו – והייתה לו נפשו שלל.