מאת: רמי ניר
נכתב ב: 18:29:11 04.08.2011, כתוספת/תגובה ל: הושע ט
הֶעְמִיקוּ שִׁחֵתוּ כִּימֵי הַגִּבְעָה
יִזְכּוֹר עֲווֹנָם
יִפְקוֹד חַטּוֹאותָם...
(הושע ט' 7 - 9)
כלומר... כאשר "בָּאוּ יְמֵי הַפְּקֻדָּה" - וכאשר יבואו - משקר מי שלא יכול לקשר בין זכרון לזכרון...
והלא הזיכרון מתועד (שמות ב' 23- 25):
וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִן-הָעֲבוֹדָה וַיִּזְעָקוּ
וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל-הָאֱלוֹהִים מִן-הָעֲבוֹדָה
וַיִּשְׁמַע אֱלוֹהִים אֶת-נַאֲקָתָם
וַיִּזְכּוֹר אֱלוֹהִים אֶת-בְּרִיתוֹ אֶת-אַבְרָהָם אֶת-יִצְחָק וְאֶת-יַעֲקוֹב
וַיַּרְא אֱלוֹהִים אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
וַיֵּדַע אֱלוֹהִים...
ואכן... בשם אלהים - קשר הזיכרון מתועד (שמות ג' 14 - 15)
אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה...
כֹּה-תוֹאמַר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
יְהוָה אֱלוֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם אֱלוֹהֵי אַבְרָהָם אֱלוֹהֵי יִצְחָק וֵאלוֹהֵי יַעֲקוֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם
זֶה-שְּׁמִי לְעוֹלָם
וְזֶה זִכְרִי לְדוֹר דּוֹר...
ולכן: "יזכור עם ישראל" = "יזכור אלהים"...
כי אין תקווה - בלי "יְהוָה"...