מאת: חגי הופר
אל:
נכתב ב: 03:50:29 16.04.2009, כתוספת/תגובה ל: יונה א
מכאן שכלל העמים בזמן ההוא ידעו את ה', אלא שהיו להם האלוהים הפרטיים שלהם. כלומר - הם הכירו הרעיון של הבורא הכללי של השמים והארץ, אלא שהיו להם אלים אחרים, כמו שבבודהיזם בימינו יש את האל הראשי, בודהה, או קרישנה, ואחריו יש הרבה סמי-גודס, חצאי-אלים, וכמו שבמיתולוגיה היוונית יש פנתיאון של אלים, אך בראשו עומד אל אחד - זאוס. וכן כתוב בהמשך - "וייראו האנשים יראה גדולה את ה' ויזבחו זבח לה' וידרו נדרים" (שם, 16). זה גם מחזק את הרעיון, כי האלים בזמן ההוא היו לאומיים.
ואת הביטוי "כי הגיד להם", כמבטא מעין וידוי והתגלות הלב, אנו מוצאים גם במקומות אחרים - וגם שם הנושא סובב סביב עניין העיהדות וספיחיה: כך אצל שמשון - "ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו" (שופטים, טז', 18), וכך אצל מרדכי ואסתר - "כי הגיד להם אשר הוא יהודי" (אסתר, ג', 4), "כי הגידו לו את עם מרדכי" (שם, 6), "כי הגידה אסתר מה הוא לה" (אסתר, ח', 1).