והשטן בין העומדים על אבן השתייה

מאת: רמי ניר

אל:

לקראת בניינו של המקדש השני (בשנת -517 לפנה"ס) במעמד ההיסטורי שהתכנס על הר הבית בירושלים עם מלאת 70 שנה לחורבן המקדש הראשון, התנבא זכריה כי על "זְרֻבָּבֶל" להוציא את לוחות הברית מכספת "הָאֶבֶן הָרוֹאשָׁה" - זו האבן הנקראת בימינו "אבן השתייה" - ואמנם, אז עשה "זְרֻבָּבֶל" את הנסיון ההיסטורי לפרק את כספת האבן ולפתוח את הקבר שייסד הכוהן הגדול "שריה" (הוא "שריה" הכוהן הגדול האחרון אשר שרת במקדש הראשון) ובו בקבר זה נשמרו (ונשמרים עד ימינו אלה) לוחות הברית מפני נפילתם בשבי בידי זרים. אולם, שבעים שבועות קודם לכן, קיבל דניאל את חזון הקץ על "מִלְחָמָה נֶחֱרֶצֶת" - כמתועד (דניאל ט' 26):
"וְאַחֲרֵי הַשָּׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ וְהָעִיר וְהַקּוֹדֶשׁ יַשְׁחִית עַם נָגִיד הַבָּא וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף וְעַד קֵץ מִלְחָמָה נֶחֱרֶצֶת שׁוֹמֵמוֹת"...
כלומר, משיח לבית דוד לא ימלוך בירושלים. המקדש השני יבנה - אולם יהיה בית ללא כבוד, כי לוחות הברית ישארו בקבר...
ואמנם חזונו זה של דניאל ביטל את המהלך ההיסטורי המתועד (דניאל ט' 24) "שָׁבֻעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל-עַמְּךָ וְעַל-עִיר קָדְשֶׁךָ לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע ולחתם (וּלְהָתֵם) חטאות (חַטָּאת) וּלְכַפֵּר עָו‍וֹן וּלְהָבִיא צֶדֶק עוֹלָמִים וְלַחְתּוֹם חָזוֹן וְנָבִיא וְלִמְשׁוֹחַ קוֹדֶשׁ קָדָשִׁים"...

ואכן, "זְרֻבָּבֶל" לא הצליח להוציא את לוחות הברית אשר נשארו בקבר "אבן השתייה" עד ימינו אלה...

***

בין "הַיּוֹשְׁבִים"... ובין "הָעוֹמְדִים"...
באותו מעמד היסטורי על "אבן השתייה" = "אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ"...
מתועדים כדלקמן:

1. "זְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָה בֶּן-עִדּוֹ הַנָּבִיא"...

2. "יְהוֹשֻׁעַ הַכּוֹהֵן הַגָּדוֹל"... (הוא נכדו של שריה)...

3. "מַלְאַךְ יְהוָה"... (הוא השומר על בני-ישראל מיום יציאת מצרים)...

4. "וְהַשָּׂטָן"... (עוֹמֵד עַל-יְמִין מַלְאַךְ יְהוָה לְשִׂטְנוֹ)...

5. "אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ"... (הוא כינויה של "אבן השתייה")...

6. "הַיּוֹשְׁבִים"... ("אַנְשֵׁי מוֹפֵת הֵמָּה" הם יושבים ברחבת הר הבית)...

***

"אבן השתייה" = "אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ"... עליה מקטרג "הַשָּׂטָן" כמתנגד היסטורי לכל צעדיו של "מַלְאַךְ יְהוָה"...
הוא "הַשָּׂטָן" עניינו לכוון את "האמת ההיסטורית" ולקבוע כי לוחות הברית ישארו בקבר לנצח נצחים...
ואמנם רק כאשר יתגשם חזונו של (זכריה א' 17) "וְנִחַם יְהוָה עוֹד אֶת-צִיּוֹן וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלִָם"...
או אז יתגשם החזון (זכריה ג' 2) כמתועד:
יִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַשָּׂטָן
וְיִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַבּוֹחֵר בִּירוּשָׁלִָם...

כלומר, רק כאשר תתחדש הבחירה האלהית "וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלִָם"... או אז יתגשם "יִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַשָּׂטָן" ויציל יְהוָה את "אבן השתייה" משריפה היסטורית אשר תתרחש לבוא עליה בימינו כתוצאה מאיומיהם של המתכננים לבנות פצצת אטום איראנית...

או אז יתגשם "וְיִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַבּוֹחֵר בִּירוּשָׁלִָם"...
כלומר, "בְּךָ הַבּוֹחֵר בִּירוּשָׁלִָם" = "בְּךָ" (המתחבר אל "הַשָּׂטָן" כמעדיף להתנגד לצעדיו של "מַלְאַךְ יְהוָה")...

או אז אכן תהיה, "האמת ההיסטורית" = "נצח ישראל" ואכן, יתגשם: "אבן השתייה" = "אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ"...

וכך מתועד:

וַיַּרְאֵנִי אֶת-יְהוֹשֻׁעַ הַכּוֹהֵן הַגָּדוֹל עוֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ יְהוָה
וְהַשָּׂטָן עוֹמֵד עַל-יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ
וַיּוֹאמֶר יְהוָה אֶל-הַשָּׂטָן
יִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַבּוֹחֵר בִּירוּשָׁלִָם
הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ...

וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבֻשׁ בְּגָדִים צוֹאִים וְעוֹמֵד לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ
וַיַּעַן וַיּוֹאמֶר אֶל-הָעוֹמְדִים לְפָנָיו לֵאמוֹר
הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מֵעָלָיו
וַיּוֹאמֶר אֵלָיו רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲו‍וֹנֶךָ
וְהַלְבֵּשׁ אוֹתְךָ מַחֲלָצוֹת
וָאוֹמַר יָשִׂימוּ צָנִיף טָהוֹר עַל-רוֹאשׁוֹ
וַיָּשִׂימוּ הַצָּנִיף הַטָּהוֹר עַל-רוֹאשׁוֹ
וַיַּלְבִּשֻׁהוּ בְּגָדִים וּמַלְאַךְ יְהוָה עוֹמֵד
וַיָּעַד מַלְאַךְ יְהוָה בִּיהוֹשֻׁעַ לֵאמוֹר
כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת
אִם-בִּדְרָכַי תֵּלֵךְ וְאִם אֶת-מִשְׁמַרְתִּי תִשְׁמוֹר
וְגַם-אַתָּה תָּדִין אֶת-בֵּיתִי
וְגַם תִּשְׁמוֹר אֶת-חֲצֵרָי
וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעוֹמְדִים הָאֵלֶּה
שְׁמַע-נָא יְהוֹשֻׁעַ הַכּוֹהֵן הַגָּדוֹל
אַתָּה וְרֵעֶיךָ הַיּוֹשְׁבִים לְפָנֶיךָ
כִּי-אַנְשֵׁי מוֹפֵת הֵמָּה
כִּי-הִנְנִי מֵבִיא אֶת-עַבְדִּי צֶמַח...

כִּי הִנֵּה הָאֶבֶן אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ
עַל-אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם
הִנְנִי מְפַתֵּחַ פִּתֻּחָהּ נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת
וּמַשְׁתִּי אֶת-עֲו‍וֹן הָאָרֶץ-הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד
בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת
תִּקְרְאוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ--אֶל-תַּחַת גֶּפֶן וְאֶל-תַּחַת תְּאֵנָה...

וַיָּשָׁב הַמַּלְאָךְ הַדּוֹבֵר בִּי וַיְעִירֵנִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר-יֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ
וַיּוֹאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רוֹאֶה ויאמר (וָאוֹמַר) רָאִיתִי
וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל-רוֹאשָׁהּ
וְשִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ עָלֶיהָ--שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל-רוֹאשָׁהּ
וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל-שְׂמוֹאלָהּ
וָאַעַן וָאוֹמַר אֶל-הַמַּלְאָךְ הַדּוֹבֵר בִּי לֵאמוֹר:
מָה-אֵלֶּה אֲדוֹנִי
וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ הַדּוֹבֵר בִּי וַיּוֹאמֶר אֵלַי
הֲלוֹא יָדַעְתָּ מָה-הֵמָּה אֵלֶּה
וָאוֹמַר לֹא אֲדוֹנִי
וַיַּעַן וַיּוֹאמֶר אֵלַי לֵאמוֹר
זֶה דְּבַר-יְהוָה אֶל-זְרֻבָּבֶל לֵאמוֹר:
לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכוֹחַ--כִּי אִם-בְּרוּחִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת...
מִי-אַתָּה הַר-הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישׁוֹר
וְהוֹצִיא אֶת-הָאֶבֶן הָרוֹאשָׁה
תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לָהּ...
(זכריה ג'1 - ד'7)